שמונה שנים למותו של ג'ורג' הריסון.


אני לא לגמרי זוכר מה היה התקליט הראשון שקניתי. אבל אני בטוח זוכר מה היה הדיסק הראשון. בשנת 1986, כשהייתי בן 16, גרתי בניו-יורק עם ההורים. את שעות אחרי הצהריים ביליתי בחנויות תקליטים, בעיקר בטאוור רקורדס שהייתה עצומה בגודלה ביחס לחנויות התקליטים של המשביר לצרכן שהיו בחיפה. לא אשכח את היום בו נכנסתי לחנות אותה הכרתי ככף ידי ולהפתעתי גיליתי שבמרכז החנות הציבו דוכנים עם…מה זה הדבר הזה?? זה לא נראה כמו קלטות וידאו ולא כמו תקליטים. יש לזה עטיפה ארוכה, מלבנית. אבל כממששים את זה מרגישים בעיקר קרטון.

כך מכרו דיסקים בתחילת הדרך. עם אריזה לא פרופורציונלית. כנראה כי זה היה הפתרון היחיד לאחסן אותם במדפי התקליטים, לפני שמיזערו את התאים במדפי החנויות כדי שיתאימו לדפדוף בדיסקים. שמועות החלו לרוץ בבית הספר שלי ובעיתוני המוזיקה אודות הפורמט החדש, בו אפשר להאזין לאלבום ברצף ניצחי כי לעולם לא יהיו בדיסק שריטות (בולשיט..) והמוזיקה נשמעת הרבה יותר טוב מתקליטי ויניל (גם בולשיט), ואין רעש רקע ( hiss )בין השירים (לא בולשיט, אבל מעורר אצלי געגוע לפעמים).

REVOLVER של הביטלס היה הקומפקט דיסק הראשון שרכשתי בימי חיי, בתחילת 1987. באותה תקופה גיליתי מחדש את הביטלס, כלומר, עד אז הכרתי רק את השירים המוכרים שלהם. היו לי רק את שני אלבומי האוסף שלהם, האדום והכחול. בעצם, הצליל הראשון ששמעתי בחיי אשר בקע מתוך מדיה דיגיטלית היה קולו של גורג' הריסון סופר "אחת שתיים שלוש" בתחילת TAXMAN

לפני כחודש רכשתי שוב את כל הדיסקים של הביטלס בקופסה של ההוצאה המחודשת, והבישול מחדש של הסאונד (שעד עכשיו לא הותאם למדיה הדיגיטלית בהדפסות הדיסקים) הוא פשוט משובח. שלא לדבר על הרסטורציה של עבודת הארט המקורית של העטיפות.

היום לפני שמונה שנים ג'ורג' הריסון נפטר, ולכבוד ציון התאריך הזה אספר על חייו המוזיקליים במסגרת מועדון המוזיקה ב"קוזה נוסטרה" מחר בשעה תשע. במסגרת ההכנות שלי לקראת ההרצאה אני מאזין כחודש לכל האלבומים מתקופת הפוסט ביטלס של ג'ורג' וצפיתי שוב בקונצרט האדיר שאריק קלפטון הרים לכבוד חברו הטוב ואשכרה בכיתי מהתרגשות מספר פעמים.  כמו למשל בשיר הזה , עם השירה הכל-כך מרגשת של בילי פרסטון. צמרמורת בכל הגוף.

 (אגב, בין שלל הנגנים  כאן תוכלו למצוא את קלפטון, ג'ף לין, מקטרני, רינגו, טום פטי, וכמובן את הבן של ג'ורג', דהני הריסון, שהדימיון ביניהם פשוט לא ייאמן)

בקריירת הסולו שלו היו המון שירים נהדרים שלא הגיעו למספיק אזניים. למשל, הנה שיר מאד מרגש מהאלבום האחרון של ג'ורג' הריסון, BRAINWASHED שהוקלט סמוך למותו ויצא רק לאחר שהוא נפטר, כשג'ף לין (מהאלקטריק לייט אורקסטרה ושותפו של ג'ורג' לסופר-גרופ traveling wilburys) והבן שלו, דהני, השלימו את העבודה על השירים לאחר מותו.

http://www.youtube.com/v/_-pfOKPX4Cs&hl=en_US&fs=1&

 

אודות עידן אלתרמן
שחקן וקומיקאי

12 Responses to שמונה שנים למותו של ג'ורג' הריסון.

  1. מאת דרורית:

    קטעים עם עניין הדיסק בתחילת דרכו. כי חשבתי על זה בדיוק שלשום כששרת את "תו אחד" – "אם אוציא תקליט יהיה לו רק צד אחד" ותהיתי – כמו שאני תוהה כשהילדים שלי בגילאים שונים שומעים את "הכבש השישה עשר" שבסוף "מי שמביט בי מאחור" אומרים בו " עכשיו תקחו את התקליט ותהפכו צד" מתי הם ישאלו אותי "אמא, מה זה תקליט?" (עוד משהו טיפשי – איך בשנות השמונים היו אומרים לבחורה "קחי אסימון ותתקשרי אלי כשתהיי גדולה" מה יגידו עכשיו "קחי את הנייד שלי, הוא דור שלוש, עלה המון כסף…")
    לא זכרתי שהתאריך של ג'ורג' כל כך קרוב לזה של ג'ון – אתמול שמענו ביטלס באוטו והעלינו את רוחו של ג'ון ז"ל אבל לא את ג'ורג'. אני רוצה לבוא. להשאיר לך מייל?🙂

  2. מאת אורי:

    אני עומד לטעון כאן טענה שנויה במחלוקת: האריסון היה מוסיקאי לא פחות טוב מלנון ומקרטני. הוא לא הוכר ככזה משום שהגיע לבשלות מוסיקלית כששני האחרונים כבר עשו את זה והביאו את הביטלס לשיאים בלתי ידועים עד אז. אבל מה שהתפתח אצלו מאז ועד סוף ימיו הוכיח כי יישר איתם קו מבחינת הכישרון והיכולת להטאו.

    אגב, יש סמיכות, מקרית לחלוטין, בין תאריכי הפטירה של האריסון ושל ג'ון לנון. התייחסתי לכך בפתיח לפוסט הבא, המדבר על הצדעות ללנון דווקא: http://www.aplaton.co.il/story_577

  3. מאת מאיה:

    כל כך התלהבתי לרגע שסוף כל סוף יש הרצאה טובה באופק, אבל עכשיו התבאסתי לגלות שזה נופל על תאריך שאין מצב שאצליח להגיע בו.
    איזה באסה, זה נשמע מעולה. כל כך הייתי רוצה לבוא מחר.

    מה הסיכויים שיהיה שידור חוזר מתישהו?😉

  4. מאת עידן וילנצ'יק.:

    גם בילי פרסטון מת כבר בינתיים. אני זוכר ש Cloud Nine יצא ב1987 חרשתי עליו.הוא האלבום של הריסון שהכי אהוב עלי לצד All Things Must Pass הקלאסי.

  5. מאת רקאני:

    קודם כל השילוב שלך ושל האריסון מושך קהל, המקום לא היה עמוס בצורה כזאת מעולם.
    חוץ מזה תמיד נחמד לשבת עם חובבי מוזיקה ולהקשיב למוזיקה. ההגשה שלך היתה משעשעת ומלמדת בשילוב טוב, והיה ברור שאתה מתרגש.
    אם אפשר קצת ביקורת בונה להרצאה הבא שלך (אני מקווה שתהייה כזאת): אפשר לצמצם את מספר הקטעים, ולתת להנות יותר מכל קטע.

  6. מאת אלה:

    הייתי בהרצאה ביום שני, היה פשוט תענוג. הזכרון הראשון שלי מג'ורג' האריסון הוא מאי שם בשנות השמונים כשקניתי את הקלטת של cloud nine (הייתי בת 12) ושמעתי אותו שוב ושוב בטייפ דבל קסט תוך כדי ריקודים מול המראה בחדר הוורוד שלי….חזרתי לג'ורג' אחרי כמעט עשרים שנה כשבמקרה קיבלתי אוסף תקליטים שמישהו רצה לזרוק ובפנים היה גם את all things must pass. וואו – איזה תקליט, אחרי כמה חודשים שהתקליט לא ירד מהפטיפון היה לנו ברור (לי ולבן זוגי) שמשהו משם ילווה אותנו לחופה והבחירה נפלה על my sweet lord שמצליח לרגש אותי בכל האזנה.
    אחרי החתונה התחלנו להכיר עוד חומרים של ג'ורג' וההרצאה שלך עשתה חשק לקנות לפחות עוד שני דיסקים.
    היה כיף גדול, הצלחת להשאיר שני הורים עייפים מרותקים עד הסוף (כולל השירים של רינגו). מקווה שיש עוד הרצאות בדרך

  7. מאת עידן אלתרמן:

    אלה – רוב תודות, נהניתי גם מההרצאה. השיר "מיי סוויט לורד" הוא אכן שיר סוחף ואני אבצע אותו בהופעה של המג'יקל מיסטרי טור (להקת קאברים לביטלס) בארבי ביום שישי הבא אם יתחשמק לכם לבוא

    רקאני – תודה, ומקבל לגמרי את הביקורת הבונה שלך, גם אני הרגשתי שהייתי צריך לוותר על שירים מסויימים בשביל להעמיק בשירים אחרים. למדתי מהטעות לפעם הבאה שלי

    וילנצ'יק – קלאוד ניין באמת אלבום שמח. אגב
    אשמח אם תגיע להרצאות נוספות

    מאיה – אולי יהיה ואולי לא, לא ברור עדיין

    אורי – הטענה שלך כלל לא שנוייה במחלוקת. רוצה טענה שנוייה במחלוקת? הראל מויאל מוזיקאי לא פחות מוכשר מיוהן סבסטיאן באך. לך תתוכח עם זה

  8. מאת Jim:

    תמיד אמרתי שלנון ומקרטני היו המוח והכוח מאחורי הביטלס והאריסון היה הלב והנשמה.

    אגב, בפעם הראשונה שצפיתי בדי.וי.די. של המופע לזכרו הצטמררתי כשראיתי את האריסון כנער צעיר מנגן, צילום ארכיון חשבתי, רק שאז קלפטון המבוגר נעמד לידו והבנתי שמדובר בבנו.

    בילי פרסטון מלך.. חבל שלא דואגים להוציא מחדש את האלבומים שהאריסון הפיק לו, ממש פנינים!

  9. מאת עידן וילנצ'יק.:

    לג'ורג' יש לא מעט שירים לא מאד מוכרים מימי הביטלס שהם לא פחות נפלאים מהקלאסיקות שלו,Something,Here Comes the Sun וכמובן While My Guitar Gently Weeps.אני מתכוון לשירים כמוI Need You מתוך Help או If I Needed Someone מתוך Rubber Soul שגם בוצע ע"י ההוליס.או I Me Mine מתוך Let it Be.פרץ היצירתיות שהודחק כל השנים תחת צילם הכבד של לנון ומקרטני מצא ביטוי באלבום הסולו All Things Must Pass שהוא אלבומו הטוב והמעניין של הריסון.

  10. מאת נוף:

    היה ממש כיף לראות את ההופעה שלך במג'יקל אתמול. My sweet lord הפתיע וריגש וגלש מהרפרטואר המוכר (בתור אחת שהולכת להופעות של המג'יקל כבר 6 שנים אתה יכול להבין כמה אני מעריכה את זה). השירים שכתבת היו משעשעים ביותר. תודה!

  11. מאת עמית:

    הייתי ממש רוצה ללכת להרצאה אבל לא יכולתי, אז אולי תעשה עוד פעם את ההרצאה הזאת באיזור הצפון? ויש לי שאלה: מי הביטל האהוב עליך? (עליי ג'ורג' )

  12. מאת עידן אלתרמן:

    לגבי ההרצאה, אולי באמת נחשוב על אופציה לעשות את זה בעוד מקומות. סהכ ההרצאה לא הייתה יוזמה שלי אלא של המקום

    ואין לי חבר ביטלס אהוב במיוחד, את כולם אני אוהב במידה שווה. אני חושב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: