על סוזן וגה, אביתר בנאי, מדנס, ו – they might be giants


חוץ מהעובדה שאני מעדכן את הבלוג לעיתים רחוקות מדי, כך מסרו לי ברחוב לאחרונה, שמתי לב שהפוסטים התקצרו ונהיו ספציפים לנושא מסוים בכל פעם. אז הנה הזדמנות לפזר הרבה דברים שהצטברו אצלי בזמן האחרון בענייני מוזיקה.

——————-

מעבר לכך שהדיסק החדש של אביתר בנאי הוא מאד מאד יפה, נדמה לי שזו דוגמה נהדרת לערך האמנותי  שיש בקנייה של הדיסק ולא להוריד אותו ברשת. עיצוב העטיפה והאיורים שמעטרים גם את החוברת הפנימית (כולל עיצוב הטקסט) הם חלק בלתי נפרד מהחוויה של השירים והמוזיקה. מדובר בצייר בשם עירד דיין וכשחיפשתי אותו בגוגל ראיתי שהוא צייר ממצפה רמון. האיורים שלו מאד מינימליסטים אך כל אימג' בחוברת מתכתב באופן מקסים עם התחושה שנובעת מהשיר. וכך, למשל, איור קטן בדופן החוברת של זאב נקשר לציטוט מתוך "אותיות פורחות באוויר". וחוץ מזה, שוב, אחלה דיסק.

——

ומאביתר המלנכולי אל הדיסק הכי כיפי שאני מאזין לו לאחרונה. מדנס !!! מדהים איך להקה שהתחילה לפני שלושים שנה והספיקה לקבור את עצמה מספר פעמים מצליחה להביא אותה בדיסק כה מושלם. כשהייתי בלונדון לפני כחודש השמיעו אותו בכל חנות תקליטים שנכנסתי אליה. אפשר להגיד שהם בחזקת אלוהים באנגליה ואכן כל האלבום החדש שלהם – THE LIBERTY OF NORTON FOLGATE – הוא שיר הלל ללונדון על שלל המקומות והטיפוסים שמאפיינים אותה. בחיי שהעולם יראה כל-כך יותר מגניב אם הוא יתנהל לפי הפסקול של מדנס.

הנה הסינגל שלהם DUST DEVIL

http://www.youtube.com/v/N7zYpITAhKQ&hl=en&fs=1&

 

עוד להקה סופר-כיפית היא  THEY MIGHT BE GIANTS  שבהם התאהבתי לפני הרבה שנים, במיוחד כששרו את הפתיח של "מלקולם באמצע",  אחת מהסדרות האהובות עליי אי-פעם. רק עכשיו גיליתי את פרוייקט הפודקאסט המקסים שלהם לילדים, ומסתבר שהם גם זכו בגראמי על האלבום שלהם מהשירים האלה. בתור אבא שנאלץ לראות בהופ קטנטנים תכניות של רינת גבאי אני רק יכול לחלום על תוכן כזה גם אצלנו.

 

http://www.youtube.com/v/m3Kgj6EiZtw&hl=en&fs=1&

 

ועוד אחד

http://www.youtube.com/v/cTpWuiaThxs&hl=en&fs=1&

 

———————————————————————————————————

מאד נהניתי לקרוא את הראיון של בן שלו  עם סוזן וגה במוסף "גלריה" של יום שישי. כתבתי כבר מספר פעמים בבלוג הזה כמה אני מעריץ את המוזיקה שלה, שלא לדבר על העובדה שהיא בין כותבי הטקסטים הטובים ביותר שאני מכיר. אני מודה שאני מתחרפן בקטנה כשיוצא לי לשמוע אנשים שאומרים "אבל יש לה שירים חוץ מלוקה וטומ'ס דיינר?". האשמה היא כמובן בתחנות הרדיו המשעממות כמו גלגלצ ולא במוזיקה שסוזן וגה עשתה בחמש עשרה שנה מאז לוקה. (ויש לציין ששלושה שירים נוספים שלה כן מושמעים פה ושם בגלגלצ – מרלנה און דה וול, אין ליברפול וקרמל). באלבום האחרון שלה יש לפחות שני שירים מעולים וקליטים שהיו יכולים להכנס לפלייליסט של סופשבוע רגוע למשל. בכלל, האלבומים האחרונים שלה הם נפלאים ואף אחד לא יודע על זה. אני חשבתי שהאלבום שלה BEAUTY AND CRIME הוא מעשרת האלבומים הטובים שיצאו ב – 2007 . עשיתי קופי פייסט לטקסט שכתבתי על האלבום הזה בפוסט האלבומים הטובים  שכתבתי בסוף 2007. הנה:

סוזאן וגה הוציאה השנה את האלבום הכי יפה שלה .  אני פשוט נפעם מהכשרון שלה כל פעם מחדש. בראש ובראשונה, בגלל שהטקסטים שלה הם מהחכמים והעמוקים שיש בעולם המוזיקה הפופולרית, לדעתי. בגלל שכמלחינה היא עדיין לא איבדה את זה גם אחרי עשרים שנה והיא ממשיכה להלחין מנגינות שלא נופלות באיכותן מ"מרלנה און דה וול". בגלל שהיא נטולת פוזה של יוצרת אלטרנטיבית עכשווית אבל עדיין עושה מוזיקה אמיצה מדי בשביל להמשיך למכור בוחטות.  בגלל שהיא יודעת לכתוב על האנשים הקטנים בציוריות קולנועית עוד מימיי "המלכה והחייל". בגלל שסוזאן וגה  יכולה לעשות בית-ספר לכל הסינגר – סונגרייטריות  שלפחות מבחינת ההייפ ויחסי הציבור כבשו את קהל האינדי והאלטרנטיב יותר ממנה בשנים האחרונות.
האלבום האחרון שלה מוקדש לאחיה טים וגה שנפטר השנה ולעיר ניו-יורק שהייתה אהבתו הגדולה. .. חלק מהשירים מספרים את הסיפור הביוגראפי של האח, כמו השיר על הזכרונות שלו מהרחוב בו הוא גר, או יצירת המופת הנפלאה "ניו-יורק היא אשה" בה גדולתה כתמלילנית מחוננת  מגיעה לשיאים כשהיא משווה בשיר את ההכרות עם ניו-יורק להתאהבות באשה, כולל המשפט הכי יפה ששמעתי השנה בשיר:  

  new york is a woman she will make you cry, and for her you're just  another guy"

 

והנה עוד ראיון מ 1992  לרגל יציאת האלבום השלישי שלה, ומי שמראיין אותה הוא לא אחר מאשר הגיבור שלה לאונרד כהן, ועל פי הראיון מסתבר שהוא מעריץ אותה לא פחות.

אז למרות שההופעה שלה בהיכל התרבות היא סולד אאוט (ומזל שהוסיפו עוד הופעה אליה רכשתי כרטיסים באיחור מטומטם) החלטתי לפמפם במהלך השבועיים הקרובים שירים שאני אוהב במיוחד מהרפרטואר שלה. הנה השיר "ניו יורק היא אשה" . השיר כאן הוא לא בגרסת האלבום אלא ביצוע אקוסטי מהופעה בטלויזיה הצ'כית(!).  הוידאו באיכות רעה אבל זה ביצוע נפלא.

http://www.youtube.com/v/SJ4bFartWB0&hl=en&fs=1&

 

 

אודות עידן אלתרמן
שחקן וקומיקאי

15 Responses to על סוזן וגה, אביתר בנאי, מדנס, ו – they might be giants

  1. מאת דרורית:

    מאדנס מגניבים משהו אש.
    וסוזן וגה נפלאה. היית בג'ו ג'קסון? כמובן שפיספסתי, שוב.
    והאנשים האלה, שפגשו אותך ברחוב, לא הסבו את תשומת לבך שעד שאתה כבר כותב פוסט, אתה לא טורח לענות למגיבים הנאמנים שלך? תמהתני.

  2. מאת אביגיל:

    לא מעט ברחוב ורוצה להגיד לך – למה אתה לא כותב יותר ולא רק על מוזיקה, אבל אוזרת אומץ רק לעפעף.
    אז בפעם הבאה שמישהי מעפעפת אליך בשכונה…

  3. מאת ניר:

    אתה בטח מכיר את זה, אבל רק במקרה שלא – לסוזן וגה יש בלוג מצוין באתר של הניו יורק טיימס: http://measureformeasure.blogs.nytimes.com/author/suzanne-vega/

  4. מאת באנדר:

    סביב השעון.
    היו ונשארו גדולים.
    We Are London …

  5. מאת שרון רז:

    הכל טוב, רק מדוע אתה שומע גלגלצ, עידן? מבאס אותי שאנשים כמוך שאוהבים מוזיקה, מאוד אוהבים, מאזינים לגלגלצ, מילא אם אתה נמצא באוטו באיזור ששום דבר אחר לא נקלט, ואין לך דיסק או קסטה, אבל יו נואו, ככה?…

  6. מאת דרורית:

    עוד יש דבר כזה שנקרא קסטה?
    וואו.
    הייתה לי באמת קסטה של סוזן וגה, וגם של מדנס!
    אבל זה היה ב-82.

  7. מאת פ':

    אתה יכול בבקשה לקשר לפודקאסט הזה?

  8. מאת אדם:

    קליפ מדהים ומרגש של מדנס

    ואחלה פודקאסט

  9. מאת אני:

    תגיד שאתה מקווה שלילדנו יהיו תוכניות אחרות
    גם זו דרך
    פחות אישית
    פחות פוגעת
    כאומן-חשבתי שתמנע
    מאכזב

  10. מאת יעל:

    טוב שחזרת לכתוב על מוזיקה. התגעגעתי.

  11. דרורית – לא הייתי בג'ו ג'קסון הפעם. קצת מצטער על זה
    אביגיל – תעפעפי חזק כי אני לא שומע טוב
    ניר – מכיר! תודה בכל מקרה
    באנדר – איזה שיר ענק זה we are london נכון?

    שרון רז – אני בקושי מאזין לגלגלצ מבחירה חופשית אבל קשה להמנע מהתחנה הזו כשאני יושב בחומוסיה או אצל הספר או בחמישים אחוז מהמקומות
    שמשדרים רדיו ברקע…ודאי תסכים איתי

    פ' – פודקאסט שלהם –
    http://www.tmbg.com/pod.html

    אדם – תודה
    יעל – אשתדל יותר…

  12. כנראה שלא הובנתי כהלכה. אבל רצוי לקרוא שוב את המשפט, אין בו שום ירידה על רינת גבאי כאשת מקצוע. להפך, היא מנחת ילדים וזמרת מצויינת והבת שלי (שכמובן אוחזת בטעם משובח ואינטלגנציה מפותחת זה ברור) מתה על רינת גבאי אז מי אני שאפקפק ברינת. התכונתי לומר שכהורה שנאלץ להסתובב בבית בזמן שהופ קטנטנים ברקע, אין לי עניין בתכניות
    שלה ואני משוכנע שגם רינת גבאי בעצמה, לו הייתה נשאלת אם התכניות שלה פונות גם למבוגרים הייתה אומרת שהן לילדים בלבד
    וכמו שהבת שלי נורא אוהבת שאני מקריא לה סיפורי פיות ואני משתעמם מהם מאד היא גם אוהבת שאני מקריא לה ד"ר סוס ואני נהנה מזה מאד. סה"כ הבעתי רצון שיהיו בהופ גם תכנים עם רובד נוסף, שקורצים אליי כהורה גם כן.
    כמו הסרטונים שמעליי…

    גוד בלס אול דה צ'ילדרן אנד רינת גבאי אספשילי!

  13. מאת עידן וילנצ'יק.:

    יש לכתוב סוזאן וגה כי שמה לא סוזן.Suzanneכמו בשירו של לאונרד כהן ולא Susan כמו סוזן סרנדון.

  14. מאת איטר יד ימינו:

    אלבום מבאס.
    שירים ממש דלילים.

  15. מאת גבי:

    הלהקה אף עורכת פעמים רבות הופעות מיוחדות לילדים, בשעות אחה"צ, ובערב מגיעה שעת ההופעה למבוגרים

    בנוסף, היא גם חיברה וניגנה את נעימת הפתיחה של סדרה נפלאה וקצרת ימים- האובלונגס

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: