הבהלה לרעב (חזרה לפוסט שכתבתי בערב כיפור 2008)


אף פעם לא הבנתי את הנהירה המבוהלת  אל ספריות הוידאו ביום כיפור. וזה משפט שמגיע מאדם שלוקח איתו לטיסה של שלוש שעות לרומא שלושה ספרים, לפטופ ואייפוד, רק כדי להפיג את השעמום (אני כמעט ולא נרדם בטיסות. גם לא לניו-יורק). אבל בסוף אני תמיד מוצא את עצמי בוהה בשטיח העננים דרך החלון, נותן למחשבות לעשות בי כרצונן.

אמר לי יאיר המוכר מספריית הוידאו שלי "זמנים מודרנים" שיום כיפור בשבילם זה כמו יום העצמאות בשבילי . הכנסה חודשית ביום אחד. מצד שני, הוא הוסיף, תשעים ותשעה אחוז מהלקוחות שיוצאים עם פאקט של חמישה שישה סרטים מחזירים אותם מבלי שהספיקו לראות סרט אחד.

אני בד"כ מתעב חגים. משפט קצת קיצוני, אני יודע, אבל חגים עושים לי מועקה, וזה היה כך מאז שאני ילד. לעומת זאת, את יום כיפור תמיד נורא אהבתי. עד כדי כך שבכל שנה, כולל הפעם, אני מסרב להצעות החברים לברוח לאיזה צימר מרוחק או לטוס לחו"ל. אני אוהב להיות בתל-אביב, באזור הפארק ביום כיפור. אני אוהב את השקט. אני אוהב את החירות והזכות לאינטרפטצייה האישית של כל אדם למשמעות של יום כיפור. אני מברך על התרומה האקולוגית של כיפור. ותחשבו על זה רגע, יש משהו די מדהים בעובדה שאזרחי המדינה, גם החילונים הגמורים ביותר שלא צמים (כמוני) מצטרפים אל הסולידריות הכללית ולא נוהגים במשך יממה. אני אפילו לא יודע אם זה חוק, שאסור לנהוג, כפי שאסור לפתוח בתי עסק, ובכל זאת כולם כולל כולם מצייתים לנורמה הזו שלא נשחקה כבר שנים. וזו בעצם תופעה נדירה ביותר מבחינה חברתית. אני תוהה אם יש עוד מקום בעולם שבו תופעה כזו יכולה להתרחש (בדומה לצפירות של יום השואה ויום הזכרון, עוד תופעה שאין שנייה לה בעולם, למיטב ידיעתי).

אז כן, אני ארכב הרבה באופניים עם הבת שלי. ואולי אלך לבית כנסת, אולי לא. ואולי אפילו אציץ באינטרנט אם יבוא לי. אבל זה ברור לי, שכמו בטיסות, בסופו של דבר אנצל את הזמן לרבוץ קצת עם עצמי, לחשוב על משמעותו של חשבון – הנפש,  אולי אצליח סופסוף להתחיל איזה ספר מתוך המאה ספרים שעוד לא קראתי ומחכים לי במדפים, ואולי סתם אשכב על הדשא בפארק ואבהה בשטיח של העננים מלמטה.

 

 

 

 

 

 

 

 

אודות עידן אלתרמן
שחקן וקומיקאי

23 Responses to הבהלה לרעב (חזרה לפוסט שכתבתי בערב כיפור 2008)

  1. מאת גיאחה:

    ואהבתי במיוחד את שטיח העננים משני צדדיו.

    ככל הידוע לי (אבל אני לא מוצא לזה סימוכין), אין חוק האוסר על נסיעה ביום כיפור. זו מעין הסכמה אזרחית לא רשמית שכזו.

    ביום כיפור הזה אני מוצא את עצמי עובד על כמה דברים שלא הספקתי (אבל כאלה שאני נהנה מהם), אבל לרוב אני מנצל את יום הכיפורים לבהות בנוף, להרהר, לשמוע מוזיקה (לרוב עברית – לאו דווקא מתוך בחירה מודעת) ולקרוא ספרים.

  2. מאת שרון רז:

    כתבת נפלא, מסכים עם גיאחה, מזדהה עם הרבה מתיאוריך את היום הזה. שנה טובה, אגב.

  3. לקחתי 12 פרקים של עקרות בית נואשות (יש לי הוט – לא ראיתי עד כה את הסדרה) ואני בהחלט מתכוונת לצפות בהם🙂
    (בברכת יום כיפור שמח ופורה,
    חנה, רבצנית מדופלמת)

  4. מאת דיאן:

    מקסים מה שכתבת.

  5. מאת דרורית:

    בסרט המעולה "זמני" ג'קי לוי מדבר על "זמן קדוש" – הוא מדבר דווקא על הזמן הזה של העמידה בצפירה, אבל גם יום כיפור, מעבר לקדושה הדתית שלו, גם לאנשים חילוניים הוא זמן אחר, מחוץ לזמן הרגיל היומיומי.
    חזרנו עכשיו מהפארק, מחר נהיה שם שוב.
    (אין כמו תל אביב ביום כיפור. אושר גדול).

  6. מאת נערת הפטל:

    מאוד יכול להיות, שההסכמה הכוללת הזאת להתנהלות היום כיפורית, נובעת מהעובדה הפשוטה שאנשים משוועים לרגעים כאלה.
    ההתנהלות האנושית היומ-יומית המטורפת,
    דורשת לעצמה רגעי כיבוי מנועים-
    וברגע שנקרית בדרכה ההזדמנות לאחד כזה טוטאלי,
    היא פשוט מחבקת אותו בשתי ידיים.
    לכן אנחנו לוקחים חופשות,
    לכן אנחנו אוהבים לשתוק לפעמים,
    לכן אנחנו צריכים לישון,
    לכן אנחנו צריכים לעצור מדי פעם-
    ולגלות מה עוד חשוב לנו בחיים…

    אתה צודק. זה באמת יפה לראות את הפרשנות של כל אחד לזמן הלבן הזה.
    גמר חתימה טובה- ושלוות נפש!

  7. מאת גיל:

    כתוב נהדר,
    כמו שכבר אמרו.

    לי זה תמיד מזכיר את מושג ההלכה החילונית של ביאליק.

    יום כיפור ראשון שלי בת"א,
    או בעיר בכלל.
    אחד הדברים היפים שראיתי מימי הקצרים.

    גמר חתימה טובה לך,
    עם – או בלי – קשר לבחור למעלה שאמור לחתום.

  8. מאת בועז:

    וזה כל מה שיפה בזה. שאין שום חוק האוסר על נסיעה ביום כיפור – ובכל זאת 99.9% מהאנשים מקבלים על עצמם לשבות מרצון ומתוך כבוד לזולת. זה באמת נדיר. אני מסכים איתך, שמדינה שלמה לוקחת פסק זמן של 25 שעות ממרוץ החיים הקדחתני.

    העולם שקט, העולם נקי. אין צפירות. אין עשן. אין עבודה.

    פתאום אתה עוצר ושואל את עצמך איך זה שהסכמנו לזכות בזה רק יום אחד בשנה, ועוד 364 ימים
    אנחנו סובלים את זוועות הטירוף הממוכן מסביב?

  9. מאת מיכל:

    כמוני כמוך. וכמו בועז.

    בשנים הממש ראשונות של המדינה נסעו ביום כיפור.
    זה לא חוק בכלל.

    והכי כיף, היום פספסתי כי קמתי מאוחר, זה השעות המוקדמות ביום כיפור, כשעדיין לא חם, ויש כמה שכבר מטיילים על הכביש. ושומעים את הדממה למרחוק.

  10. מאת דרורית:

    אין ספק שבית דניאל זו ההצגה הטובה בעיר. אותי דווקא מרגש ששרים משהו כמו "לו יהי" בסוף. שנה טובה.

  11. מאת טלי:

    ומסכימה לגמרי.

    אין שום חוק שאוסר על נסיעה ביום כיפור, ובמקור זה אכן יפה שהרוב המוחלט מכבד את היום הזה ומשבית רכבים, אבל האמת היא שמבחינת קדושת היום, מה שנקרא, או מבחינת אנשים דתיים, אין שום הבדל בין נסיעה באוטו לבין נסיעה באופניים. נסיעה באופניים לא מכבדת את היום בדיוק כמו נסיעה ברכב. לא שהיא לא לגיטימית- היא לגיטימית לגמרי, אבל קשה לי להבין את הקונצנזוס המוזר שנוצר שקבע שרכב לא ואופניים כן… ברור מאיפה זה נוצר, מכמה ילדים שהחליטו לנצל את הכבישים הריקים, אבל לא ברור לי איך זה התפשט כמו אש והיום אף אחד,כמעט, לא עוצר שנייה לחשוב מה המשמעות של זה.

    גילויים נאותים: 1. אני חילונית לגמרי, ביום כיפור לא צמה וכן הולכת לבית כנסת.
    2. מעולם לא ידעתי לרכב על אופניים.
    3. כל השאר לא באמת קשור לשתי העובדות האלה…

    * וברור לי, עידן, שאתה לא נושא על גבך את כל מדוושי יום כיפור. (-:

  12. מאת שחר:

    אני מזדהה בעיקר עם החיפוש שעליו כתבת כ"כ יפה.
    עברתי את רוב ימי הכיפור שלי בבית כנסת, בצום מובן מאליו כשאתה גדל למציאות 'דתית', עברתי גם הרבה מהם בצבא, כולל אחד מאוד מיוחד, עם חברים חילוניים צדיקים באמת בעזה, ומאז יצא שעברתי יום כיפור בלי אף תפילה (אבל עם ספר, מודה) בבואנוס איירס, ימי כיפור שכבר לא אמרו לי כלום, וימי כיפור עם המון מחשבות מרופדות בעננים ובתהיות.
    בשנים האחרונות אני בלי כיפה (מודה באשמה), ואת תל אביב ראיתי המון, ובכל מיני שעות מוזרות ומאוד תל אביביות, אבל לא ביום הזה🙂

    ביום כיפור האחרון הייתי עם חברים מ'פעם', עם הכיפה, זכיתי להצטרף אליהם לנסיעה לקיבוץ מסוים בצפון, כזה שביקש שיהיה גם לו מניין, איכשהוא הגיעו אלינו. היה נפלא, היו תפילות, החבר'ה מהקיבוץ הגיעו, הנשים שלהם הגיעו, הילדים, פתאום מצאתי את עצמי בצד המארגן והמפיק והמסביר באיזה עמוד…
    כשכולי רוצה לומר להם "חבר'ה, בלי הבגדים היפים האלו שלי, ביומיום, אני בדיוק כמוכם. גלאח מעודכן, חולה כושר, טס לסקי בחורף, טיולי אופניים כל הקיץ, אוהב את הבירה שלי קרה, מחפש דירה נחמדה ואהבה מדהימה, מתלבט על העתיד כמו כולם"…
    אבל אני חושב שהם הבינו שאני בדיוק כמוהם, ושהחבר'ה שלי הנפלאים גם בדיוק כמוהם בעשרות מובנים, גם בלי שאמרתי את זה. עם כל התפילות, והאווירה הטובה שהם השרו עלינו (ואנחנו השתדלנו בהתאם), והחיוכים והשיחות בין התפילות –
    זה נורא גרם לי לאהוב את העם שלנו, זה שלא צריך חוקים על מנת לא לנהוג, אלא בדיוק הפוך, שכשאין לו חוקים, הוא מכבד פי מאה.

    תודה על הטור וההזדמנות הקטנה שלי להתבטא פה🙂 כמובן, גמר חתימה מעולה, ושנה טובה, נכונה ושלמה, לכולם.

  13. מאת חגי:

    יום לפני יום כיפור פגשתי במקרה בחור אמריקאי שעבד איתי. בדיוק סיפר לי שחברים באו לבקר אותו ושהוא שוקל לנצל את יום כיפור כדי לנסוע איתם ולהראות להם את ירושלים…
    לקח כמה דקות טובות עד שהוא הבין שלא כדאי לו לחשוב בכלל לעלות על רכב ביום כיפור…גם לא אם הוא התכוון לבלות את רוב היום במזרח ירושלים.
    זה די מדהים שכמעט מדינה שלמה פשוט מפסיקה לנסוע ליום אחד. לא חושב שהבנתי את זה עד שראיתי את מבט ההלם שלו בעיניים כשהוא כבר באמת הבין שפשוט לא נוסעים בכיפור.

  14. מאת עידן וילנצ'יק:

    מישהו צריך לעשות המתת חסד לתוכנית שבוע סוף.זה פשוט מופע מעורר רחמים בניגוד למעורר צחוק ויפה שעה אחת קודם.

  15. מאת עידן וילנצ'יק:

    אתמול,צופי הטלויזיה שנואשו מלצפות ביוסי בובליל מתגרד ונוהם יכלו לבחור בין שתי תוכניות גרועות שבהן השתתף עידן אלתרמן. בערוץ 10 שידור חוזר של "של מי השורה הזאת בכלל" ובערוץ 2 לקט של "שבוע סוף!"ואני אומר לא לפני הילדים,באמת.

  16. אני מציע לעשות יום כיפורים פעמיים בשנה. רק בשביל השקט שללא מכוניות. וגם בשביל שאנשים מסורתיים כמוני יוכלו להנות ממנו כמו חילוניים.

    מצטער על התגובה המאוחרת יחסית, אני לא עובד עם רסס, פשוט מבקר פעם בשבוע בערך.

  17. מאת דרורית:

    נכון שאפשר לשים גם עניני מוזיקה שלא קשורים ליום כיפור? הלכתי אחורה וקראתי את רשימת "שיא הרגש2" ובעקבותיה נזכרתי באלבום מופלא משנות השמונים "אלבום משפחתי" של שם טוב לוי ושלמה גרוניך שאז עוד היו קשורים בקשרים משפחתיים, ומשם, ריקוד ההוביטים הנהדר, שלא שמעתי כבר המון שנים

    והחליל של שם טוב לוי הוא באמת אחד הדברים הכי ישראלים והכי יפים שיש.

  18. מאת מיכל:

    נכון שזה מרתק איך עם ואומה שלמים מדוממים מנוע ומדוממים את החיים ל 25 שעות. מה שקורה בתוך הבית, הוא עולם אחר. אבל בחוץ, כולנו באופן חד פעמי מכבדים מגזר שלם שלרוב אנחנו באנטי גמור אליו.

    אז למה, בכל שנה כל העיתונים ישימו מחרתיים תמונות בעיתון של איזה סלב שבחר ללכת לים, ואת התור הארוך באבולאפייה ודומיו.
    כאילו שלא ברור לנו שכל עושה כרצונו. עורך העיתון חייב גם להנציח את זה.

  19. מאת נערת הפטל 2:

    זו לא רק בהלה לסרטים,
    אתה יודע מה קורה בדקות אלה ממש בטיב טעם???
    סוף העולם קרב!

  20. מאת ליה.:

    הוא החג שאני אוהבת במיוחד. משום כל הדברים שציינת. תל אביב ביום כיפור, אין עוד כזה מקום בעולם.
    אני זוכרת שהגיעה אלי חברה מארגנטינה, את ההתפעמות שלה מכך שאף אחד באמת לא נוסע, היא לא יכלה להרגע מהעניין הזה.
    כמו גם מעניין הצפירות. היא אמרה שאין דבר כזה בשום מקום בעולם שמדינה שלמה עוצרת את עצמה לדקה או שתיים

    יפה כתבת.

  21. מאת איריס:

    יפה כתבת ותיארת ******

  22. מאת יונתן קוטנר:

    כתבת יפה, תמציתי וקולע, על הרבה דברים שגם אני חושב עליהם.

    במיוחד הזדהיתי עם עניין הסולידריות. יש עוד מנהג ישראלי שאני תמיד תוהה אם הוא נהוג בעוד מקומות בעולם – הצפירה ביום השואה/הזכרון.
    אבל בניגוד לצפירה – שהיא חוויה די מלחיצה וקצת עושה חשק לרוץ למקלט הקרוב – ביום כיפור יש סולידריות שמגיעה ממקום שקט ומביט-פנימה.
    וזה שם גם אם אתה נוסע על אופניים וגם אם לא.

    גמח"ט!

  23. מאת עידן אלתרמן:

    יונתן – אהבתי את הכותרת שלך – שעת התה הארוכה

    איריס – תודה

    ליה – באמת תמיד תהיתי איך נראה יום כיפור והצפירה בעיניי תייר

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: