כבר במבט כחול , את מגלה.


 

 

שירה, לפני שנה.

 
 על העטיפה של האלבום האחרון של פול סיימון יש תינוקת בעלת עיניים גדולות. קוראים לאלבום "הפתעה"  ונדמה שאין שם הולם יותר שממצה את שגרת חווית ההורות בשנותיה הראשונות , זאת בהנחה ש "עייפות כרונית" זה שם פחות מסחרי לאלבום
 
וזה לגמרי ככה. כל יום אני מופתע מחדש. כל גילוי חדש שלה הוא גילוי גם עבורי
 

שירה, לפני שבוע. מגלה תפוח אדמה, באדמה.

 

"אני מאמין שהאור שזורח עלייך יזרח לנצח

ולמרות שאני לא מבטיח שאין שום דבר מפחיד מתחת למיטתך

אעמד למשמר כמו גלוייה של גולדן רטריבר

ולא אעזוב עד שאשאיר אותך עם חלום מתוק בראשך."

( תרגום חופשי לפול סיימון –  father and daughter )

 

 

שירה, לפני שבוע. מגלה גזר באדמה.

 

פול סיימון סוגר את האלבום האחרון שלו עם שיר מתוק שכתב לבתו הקטנה. אני אימצתי אותו כהמנון הפרטי של שירה ושלי. כאן הוא מבצע אותו בתכנית של ג'ולס הולנד האגדי. וכמה שפול סיימון הזדקן כאן, את המילים האלו  כתב אדם שחוזר אל הנעורים שלו, בזכותה.

 

http://www.youtube.com/v/DCTpGf9X8S4

 

שירה ואבא, לפני שנתיים.

——————————————————————————————————

שלושים וחמש שנה אחורה.

פול סיימון כותב שיר מבריק וחכם לבן שלו. כל הורה מכיר היטב את ההרגשה הזו שהוא מתאר:

"ילדון ישנוני, אתה יודע מה השעה?

שעת השינה שלך תכף תגמר

ולמרות שאני יודע שאתה נלחם בזה

 לפי שפשוף העיניים אתה דועך מהר.  כן, די מהר…"

(תרגום חופשי ל–st judys comet)

 

השיר הזה, בלדה מקסימה ואוטוביוגרפית על הניסיון להרדים את בנו, הוא מהשירים הכי יפים שפול סיימון כתב, למרות שמעטים מכירים אותו, או אפילו שמו לב אליו.  ויש בו משפט נפלא – משפט שמזכיר לי מדוע אני כל-כך אוהב את פול סיימון- כי יש לו הומור עצמי מעולה:

 

"אז שרתי לך פעם אחת, שרתי לך פעם נוספת

ואמשיך לשיר עד שההתנגדות שלך תדעך

כי אם אני לא מצליח להרדים את הבן שלי בשיר

זה גורם לאביך המפורסם להראות אידיוט כל-כך…

אידיוט כל כך.."

 

הנה הגרסא היחידה שמצאתי ביו-טיוב לשיר הכלכך מקסים הזה- st judys comet.

(רצוי להתייחס אך ורק לאודיו של השיר, הקליפ הוא סרט ביתי של תמונות סטילס של תינוק דנדש. למרות שזה גם מאד מתוק עם הוידאו…)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
 
 
 

אודות עידן אלתרמן
שחקן וקומיקאי

31 Responses to כבר במבט כחול , את מגלה.

  1. מאת זיו:

    התמונה "שירה ואבא, לפני שנתיים" ממש יפה. זו תמונה מבויימת או שפשוט לחצתם וזה מה שיצא? נראה לי שזה צולם במצלמה מקצועית עם מקרו, לא?

    אה, ואל תחפש אותי עד פסח, אני בארה"ב🙂

  2. מאת רינה:

    תמונות מדהימות
    כמו חלום

  3. מאת בועז כהן:

    איזה תמונות.
    איזה טקסט.
    איזה ילדה.
    אין כמו ילדות.

    והשם הזה – שירה.

    שירה צרופה

    (-:

  4. מאת חנן:

    הרי כולם שם תמיד משוויצים בילדים שלהם.

    שמחנו להכיר את שירה. אולי בקרוב נעשה לה היכרות עם הבת שלי…אני צריך לחשוב אם אני רוצה לחשוף אותה בבלוג שלי…

    ולגבי פול סיימון, טוב, כל מילה מיותרת..

  5. מאת גלילי:

    מה שתתני לי אקח,
    זו ילדותי השניה
    איתך.

    דרך עינייך בת,
    אני רואה ומגלה שוב עולם.
    דרך ידייך אלמד
    לגעת שוב בגלי הים.
    דרך שפתייך בת,
    טעם חדש למילים.
    ואיתך שוב אגדל בלי לחשוש –
    אנחנו כבר בני שלוש.

    (א. מנור, הי"ד)

  6. גם התמונות וגם המחשבות.

  7. מאת מיה:

    הוא ללירון קינן המדהימה

  8. מאת דרורית:

    שירה. וגם הפוסט מקסים.
    (יפה היה לה בהופעת האורח אתמול בפרק האחרון של שי אביבי. (
    תהנו ממנה!

  9. מאת יעל טל:

    איזה ענק הוא, כמעט בגודל שלה!

    מתוקונת, הפיה שלך.
    ואתה יכול למסור לה שתפוח אדמה שבאמת נמצא באדמה זה אכן גילוי מרגש. אף פעם לא ראיתי אותם מחוץ לשטח הטבעי שלהם, על המדף בסופר.
    חוץ מבל"ג בעומר בעצם, אבל מה שרואים כשמוציאים את מה שהיה תפוח אדמה מהאדמה המפוחמת, כבר לא דומה בכלל למה ששירה מחזיקה באושר רק כלכך בתמונה..

    הפוסט הזה ממש במקום, אגב, כי הוא מהווה תזכורת להחלטה שלי להעמיק את היכרותי (השטחית למדיי כרגע) עם פול סיימון. אמנם לפניו בתור יש גם דיסקים של ניל יאנג שמחכים לתשומת לב, אבל תמיד טוב לקבל תזכורת.

    בענייני אבהות והומור עצמי, הזכרת לי את רנדי ניומן ואת השיר memo to my son. אני לא יודעת אם דמות האב שהוא צוחק עליה בשיר הזה, זו שמה שהכי חשוב לה זה להיות אבא מוערץ ששולף כל מיני ביטויים שכביכול צופנים בחובם חוכמת חיים שלמה שתנחה את הבן המעריץ בנפתולי חייו, היא גם משהו שהוא מזדהה איתה, או רק תופעה שמשעשעת אותו, כך שלא בטוח שההומור הוא עצמי, אבל כמו תמיד עם רנדי ניומן- הוא טוב. ובכל אופן מובעת גם שם אותה אהבה של אב שתמיד כייף לשמוע אבות שרים אודותיה.
    קישור ביוטיוב לא מצאתי, אז אם אתה לא מכיר מקרה, הנה קישור למילים-
    http://www.lyricstime.com/randy-newman-memo-to-my-son-lyrics.html

    ועוד שיר שמצליח לדעתי להביע היטב את השמחה שבילדים, גם השמחה שלהם וגם זו שמתעוררת במי שצופה בה, הוא little children המקסים של בריאן ווילסון. איזה שיר מתוק זה🙂
    שני משפטים ממנו שאני אוהבת במיוחד הם זה שמופיע בפזמון –

    ,it used to be something to see
    they don't keep track of the time

    וגם לקראת הסוף כשהוא אומר לבנות שלו, שלהן נכתב השיר –
    you can't kiss no one until you get home.

    אבל בעיקר אני אוהבת אותו כי המוזיקה שלו כלכך מלאת שמחת חיים ומתאימה לאווירה הילדית שהוא מתאר כלכך טוב.

    ושיר אחרון, שונה לחלוטין, שעולה לי בהקשר של אבהות, הוא דווקא של ג'ארוויס קוקר, בthis is hardcore של פאלפ – a little soul. על אבא שונה לחלוטין מזה שמתאר רנדי ניומן בשיר זהזכרתי- דווקא כזה שיודע שאין שום דבר להעריץ בו, אבל בכ"ז מבקש אפשרות להראות שיש לו בכ"ז איזו פיסת נשמה קטנה. ולזה דווקא יש קישור ביוטיוב. פעם ראשונה שאני רואה את הקליפ של השיר הזה. מגניב ומדכא קצת, טוב, כמו כל הדיסק הזה.

    העיקר – תמשיך ליהנות מכל הגילויים (שלה, ושלך את שלה).

  10. מאת סנדי ש.:

    יפה (-:

    דומה לך

  11. מאת דרורית:

    דווקא השיר שאני הכי שומעת שלו בזמן האחרון הוא

    Mother and Child reunion

    No I would not give you false hope
    On this strange and mournful day
    But the mother and child reu-nion
    Is only a motion away, oh, little darling of mine.
    I cant for the life of me
    Remember a sadder day
    I know they say let it be
    But it just dont work out that way
    And the course of a lifetime runs
    Over and over again

    ובאמת שחושבים על זה סיימון מתעסק הרבה עם הורות.

  12. מאת הופר:

    העלת לי כזה חיוך רחב על הפנים עם הפוסט הזה עכשיו, באמצע יום עבודה ארוך ולחוץ כל כך. היא מקסימה אמיתית.

  13. מאת אלון:

    כשאתה משתקף בעיניים של ילד קטן, זה נראה כאילו הוא בולע, את כל מה שאתה מרגיש. זה בדיוק, מה שקורה עם התמונה שלה. היא פשוט אוהבת את עצמה, בלי לשאול הרבה שאלות. אני הייתי מת בשביל חיוך כזה.

  14. מאת לירון:

    ומי אמר, בעצם, שהאושר הוא מושג אמורפי, שבלתי אפשרי לתת לו שם, וצורה, ופנים.

    הנה.

    ככה נראה אושר.

  15. מאת ניקי:

    הולכת לעבוד בפלחה עם טוטו ורוד? כל הכבוד!!!!

  16. מאת ליה.:

    וגם מה שכתבת. מקסים.
    התמונה עם הכלניות – מדהימה.
    ובנות. אין כמו בנות. מנסיון…🙂

  17. מאת עפרה:

    ילדים זה שמחה
    ילדים זה ברכה

    ובאמת אין כמו בנות.. (שתיים) וגם בן!!! (אחד)

  18. מאת רון:

    ממהפוסט של חלי, ואני מרגיש קצת מרומה.
    אתה כותב כאן על פול סיימון יותר מאשר על אבהות. פוי, לא יפה..

  19. מאת ח ל י:

    מגלים עליך :))

  20. מאת סתוסתו:

    פול סיימון המשובח
    וכמו אמן טוב, הוא יודע באותו כשרון להראות את שני הצדדים של המטבע, כמו שהוא כותב ב That was your mother

    ..Well, that was your mother
    And that was your father
    Before you was born dude
    When life was great
    You are the burden of my generation
    I sure do love you
    But let's get that straight.

    וכמו שכבר אמרו, התמונה שלכם ביחד מדהימה

  21. מאת שי רה3:

    חייכתי כשראיתי את שמה (-:

    נכנסתי פעם ראשונה לכאן (דרך הבלוג של חלי) וריגש אותי לקרוא עליך, כאבא שכזה.

    הילדה מתוקה כל כך.

    והתרגום לשיר של פול סיימון, השאלתי אותו ממך, יודעת שתסכים (-:

    שבת מקסימה

  22. הילדה חמודה, אבל לגבי התרגומים, עדיף שלא, מה שטוב באנגלית עדיף שיישאר ככה ומה שטוב בעברית(יש דבר כזה בכלל?) שיישאר בעברית. האלבום Surprise הוא אחד האהובים עלי מהשנה האחרונה לצד The Captain and the Kid של אלטון ג'ון, Modern Times של בוב דילן,Pay the Devil של ואן מוריסון ו12 Songs של ניל דיאמונד, כולם שועלים ותיקים שלא נס ליחם.

  23. מאת יעל טל:

    גם אני לא מתחברת כמעט בכלל למוסיקה בעברית, אבל אחד מיוצאי הדופן של הכלל הזה הוא שלומי שבן.
    יש, לדוגמה, שיר שלו ששמעתי בהופעה שהייתה לו לא מזמן, שהוא פשוט דילן בעברית, וממש ממש טוב!
    המילים שלו מופיעות בתחתית הכתבה שבקישור הזה –
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3299612,00.html
    אבל כמובן שמרבית עוצמתן טמונה בביצוע שלהן. בשבילו צריך כבר לחכות שייצא הדיסק, בקרוב, אני מקווה.

  24. לא שלומי שבן ולא שלומי שבת ולא שלומי ברכה ולא אף אחד ששר בעברית, פסול, פסול,פסול!

  25. מאת יעל טל:

    "לא אוהב" אני יכולה להבין, אבל למה "פסול"?

  26. מאת לי:

    פול סיימון, אתה ושירה היפהפייה שלך – פשוט מרגשת אותי עד דמעות.
    במיוחד כשאני יודעת איזה אבא נפלא מחכה למתוקה שבבטן שלי עכשיו.

  27. מאת רועי:

    שקראתי את החצי הראשון של הפוסט חשבתי שחבל והוא לא כתב על השיר ההוא מ"הנה הולך לו סיימון החרזן…" (תרגום חופשי).

    והנה – הפתעה (וחוזר חלילה…)

  28. מאת בייקר:

    איזה תגובות מתקתקות… אבל יש לזה הצדקה אז אני מצטרף בכיף.

  29. מאת לאון:

    ופתאום כשהקשבתי לפול סיימון שמעתי את ג'רי גרסייה, חשבת על זה פעם ?

  30. מאת שירה:

    נהנתי מאוד להיכנס לכאן ולגלות עולם יפה ומיוחד של אב ובתה. הגעתי לכאן בטעות, בעקבות חיפוש מידע על השיר "זו ילדותי השנייה" ודרך זאת הכרתי את עולמכם המיוחד. גורם לחייך לראות בת תמימה וחייכנית שופעת אושר ושמחת-חיים.
    כשראיתי ששמה שירה אני מוכרחה להודות שהתלהבתי כי גם שמי הוא שירה.
    מצאתי משמעות מיוחדת לשם הזה, כשגיליתי אותה לא ידעתי עד כמה זה ילווה אותי בחיי. היום אני מבינה את גודל המשמעות של המשמעות.
    אשמח לשתף אתכם. אז בבקשה נסו להבין את העומק עד הסוף. ואם תצטרכו עזרה, אשמח להסביר.
    הצלחה בכל ושפע טוב!!!
    שירה.

    משמעות השם שירה

    הסבר:

    בס"ד
    יש כמה דברים שהגימטריה שלהם הם 515
    ובינהם:
    שירה
    תפילה
    ואתחנן
    ועוד.

    זה מספר התפילות שהתפלל משה רבינו להתכנס לארץ ישראל.
    זה גם הגימטריה של ההפרש בין שם "הויה" לשם "ישראל" – 541-26=515
    וזה מה שאומר משה:
    אנכי עומד בין ה’ ובינכם.

    בפשטות זה המרחק שיש בין אלוקים לאדם והוא משתלם בשירה ובתפילה ובתחינות.

    [הרב שמואל אליהו]

%d בלוגרים אהבו את זה: