כבר במבט כחול , את מגלה.

 

 

שירה, לפני שנה.

 
 על העטיפה של האלבום האחרון של פול סיימון יש תינוקת בעלת עיניים גדולות. קוראים לאלבום "הפתעה"  ונדמה שאין שם הולם יותר שממצה את שגרת חווית ההורות בשנותיה הראשונות , זאת בהנחה ש "עייפות כרונית" זה שם פחות מסחרי לאלבום
 
וזה לגמרי ככה. כל יום אני מופתע מחדש. כל גילוי חדש שלה הוא גילוי גם עבורי
 

שירה, לפני שבוע. מגלה תפוח אדמה, באדמה.

 

"אני מאמין שהאור שזורח עלייך יזרח לנצח

ולמרות שאני לא מבטיח שאין שום דבר מפחיד מתחת למיטתך

אעמד למשמר כמו גלוייה של גולדן רטריבר

ולא אעזוב עד שאשאיר אותך עם חלום מתוק בראשך."

( תרגום חופשי לפול סיימון –  father and daughter )

 

 

שירה, לפני שבוע. מגלה גזר באדמה.

 

פול סיימון סוגר את האלבום האחרון שלו עם שיר מתוק שכתב לבתו הקטנה. אני אימצתי אותו כהמנון הפרטי של שירה ושלי. כאן הוא מבצע אותו בתכנית של ג'ולס הולנד האגדי. וכמה שפול סיימון הזדקן כאן, את המילים האלו  כתב אדם שחוזר אל הנעורים שלו, בזכותה.

 

http://www.youtube.com/v/DCTpGf9X8S4

 

שירה ואבא, לפני שנתיים.

——————————————————————————————————

שלושים וחמש שנה אחורה.

פול סיימון כותב שיר מבריק וחכם לבן שלו. כל הורה מכיר היטב את ההרגשה הזו שהוא מתאר:

"ילדון ישנוני, אתה יודע מה השעה?

שעת השינה שלך תכף תגמר

ולמרות שאני יודע שאתה נלחם בזה

 לפי שפשוף העיניים אתה דועך מהר.  כן, די מהר…"

(תרגום חופשי ל–st judys comet)

 

השיר הזה, בלדה מקסימה ואוטוביוגרפית על הניסיון להרדים את בנו, הוא מהשירים הכי יפים שפול סיימון כתב, למרות שמעטים מכירים אותו, או אפילו שמו לב אליו.  ויש בו משפט נפלא – משפט שמזכיר לי מדוע אני כל-כך אוהב את פול סיימון- כי יש לו הומור עצמי מעולה:

 

"אז שרתי לך פעם אחת, שרתי לך פעם נוספת

ואמשיך לשיר עד שההתנגדות שלך תדעך

כי אם אני לא מצליח להרדים את הבן שלי בשיר

זה גורם לאביך המפורסם להראות אידיוט כל-כך…

אידיוט כל כך.."

 

הנה הגרסא היחידה שמצאתי ביו-טיוב לשיר הכלכך מקסים הזה- st judys comet.

(רצוי להתייחס אך ורק לאודיו של השיר, הקליפ הוא סרט ביתי של תמונות סטילס של תינוק דנדש. למרות שזה גם מאד מתוק עם הוידאו…)