sound and vision


לפני יומיים ראיתי שוב את הסרט "גארדן סטייט" שביים זאק בראף. מעבר לעובדה שהוא קומיקאי אדיר, שחקן רגיש ( כמו ב"נשיקה האחרונה") ובמאי מוכשר אני מת עליו במיוחד כי האיש באמת אוהב ומוקיר מוזיקה. אגב, יש לו במיי-ספייס בלוג חמוד מאד.(למה שחקנים צריכים בלוג? לא מבין.. ) כבר כתבתי כאן בעבר שבחירת השירים בפסקול של "סקראבס" נפלאה בעיניי, ואני משוכנע שלזאק בראף יש חלק נכבד בעיצובו. למעשה, על להקת ה —shins שמעתי לראשונה בסקראבס, כשנה לפני הסצנה המקסימה ב"גארדן סטייט" בה נטלי פורטמן מאזינה להם בדיסקמן ואומרת לו "השינז ישנו את חייך" (אגב, המשפט הזה שינה בעיקר את החיים של חברי השינז שהוקפצו לתודעה של אלפי מעריצים שנכבשו בעקבות הסרט ).

אני מת על זה ששיר מסוים מקבל עוצמה מחודשת כשהוא מעוגן בסצנה המתאימה, ואני לא מתכוון לקליפים, אלא לשימוש בסרטים או סדרות. ניסיתי למצוא עוד כמה דוגמאות שזכורות לי לסצנות בהן השיר הוא חלק בלתי נפרד מהן. כלומר, אני משוכנע שבדוגמאות המובאות כאן יוצרי הסרט ידעו מראש שזה יהיה השיר שישובץ:

 

jesus and the mary chain–just like honey

מתוך "אבודים בטוקיו".

את הסרט הזה מאד אהבתי כשראיתי אותו בקולנוע, ויש לציין שצפייה בקולנוע מטיבה הרבה יותר עמו מצפייה בדיוידי (לפי תגובות רבות של אנשים שהתקשו לצלוח את קצבו האיטי בביתם). והסיום שלו מופתי: הסצנה האחרונה בסרט, החיבוק הספק אבהי ספק רומנטי שביל מוריי מחבק אותה, וכשהוא לוחש באוזנה משהו שלעולם לא נדע מהו… פשוט סצנה נפלאה.  במיוחד אני אוהב את השוט מרחוק, כשהיא על קצות האצבעות, וגם את ה "ביי" השברירי שמתפלק לה . אחר כך הוא נכנס למונית, ואפילו פני הפוקר שלו לא מצליחים להסתיר את סערת הרגשות בפנים. איזה שחקן מדויק. ברגע הפרידה שלהם, כשהוא מתרחק ממנה, כשנכנסים התופים, הבס, ואז הדיסטורשן החרוך של הגיטרות , ברגע הזה הוצפתי בנוסטלגית אייטיז. שנים שלא שמעתי את השיר הזה, מהתיכון. הייתה לי קסטה של psychocandy של הג'יזס אנד דה מרי צ'יין אבל היא אבדה עם השנים, די שכחתי מהאלבום הזה. אבל השיר הזה לא רק הזכיר לי נשכחות, הוא גם התאים ככפפה לסיום הסרט. הקונטראסט בין הטקסט הרומנטי-בדרכו לעומת המקצב הנוקשה והמחוספס , כמו הניכור המסויים שיש בשיר (בכלל, בלהקה הזו) כשברקע הנוף האורבני של טוקיו, אולי העיר המנוכרת בגלובוס. ועל זה הסרט, בעצם. על ניכור, ועל הניסים הקטנים שקורים בחיים כשמצליחים לחתור תחתיו .איזה כיף שנערי האייטיז כמו סופיה קופולה משבצים את הפסקול של הנעורים שלי בסרטים שלהם.

 

http://www.youtube.com/v/EDJDriHA6WI&hl=en&fs=1

 

 

these days–nico

מתוך the royal tennenbaums

אני מאד אוהב את ווס אנדרסון. הקולנוע שלו ייחודי לחלוטין, והוא שם דגש עיקרי על מוזיקה בשפה הקולנועית שלו. ב"עמוק במים" הוא הצחיק אותי כשעשה הומאז' לרפרטואר של דיוויד בואי בשפה הפורטוגזית, אבל האיש גם יודע לרגש בבחירת שירים בסרטים שלו. אין ספק, ווס אנדרסון יודע להלביש את השיר הנכון הבסצנה הנכונה. השיר של הקינקס "nothing in this world can stop me from worring bout that girl " קפץ לי ישר לראש, בסצנה המדהימה של ביל מוריי (שוב) בבריכת השחייה בסרט "ראשמור" (סצנה שהיא הומאז' ל"הבוגר") אבל לא מצאתי אותו ביו-טיוב.

ואז נזכרתי מיד בסצנה יפייפיה אחרת, מתוך "מפשחת טננבאום" . יהיה כאן ספוילר קטנטן, לא ביגי..

לוק ווילסון מחכה בתחנה. האוטובוס מגיע. גווינית' פלטרו יורדת. סלואו מושן (אני תוהה אם הבחירה בהילוך האיטי הייתה בחדר העריכה או שהיא הייתה מקובעת בראש של אנדרסון לפני). כניסת השיר. פריטת הגיטרות.  כמה פיוט יש בשיער שלה, המתנדנד ברוח, בהליכה האיטית. לוק ווילסון קם, כל כולו כמיהה בוערת לאהבתה הלא מודעת. במיוחד אני אוהב את החיילים (דיילים?) ברקע, מאחוריו. מלך הפרטים הקטנים הווס אנדרסון הזה.

i dont do much talking these days  – שרה ניקו. זה בדיוק המצב של לוק ווילסון בסרט. הוא במשבר נפשי, לאחר שהקריירה שלו הלכה קאפוט, והוא הסתגר אל תוך עצמו, השתבלל פנימה, הכל בגלל האהבה. אבל האהבה שלה, היא לא האהבה שלו, לא.

http://www.youtube.com/v/bl6FbeoXeHQ&hl=en&fs=1

 

הללויה של ג'ון קייל

מתוך "שרק"

 פשוט מאד, כשצפיתי בסרט בקולנוע, והגיעה הסצנה הזו רציתי לקום מהכסא ולצרוח "אלוהים איזה סרט מדהים!".  גם השימוש ב "eels" הכין את הקרקע, אבל עדיין התאים בגרוב הפופי שלו לפסקול אנימציה,  אבל השיר הזה בסרט תפס אותי לא מוכן. במובן הכי חיובי, כמובן. מעולם לפני כן לא נעשה סרט שפונה לילדים כקהלו העיקרי שהשתמש כך בשיר כזה מלנכולי, של "מבוגרים".  נכון, גם רנדי ניומן ב"צעצוע של סיפור" היה הברקה, אבל עדיין, הוא התאים בשובבות שלו לסרט. "הללויה" הדהים אותי. ואולי הגדולה כאן היא שאין דבר כזה שיר של ילדים ושיר של מבוגרים. להפך, אולי השימוש ב"הללויה" יהווה תקדים כאופוזיציה מול שירי הסכרין שהורגלנו אליהם כילדים בסרטי אנימציה.

 

http://albums.tapuz.co.il/albums/flixBlogPlayer.swf?autoStart=false&MID=1313638

 

innocent when you dream–tom waits

מתוך "עישון"

בסרט הזה, של פול אוסטר ווין וואנג, יש אחת מהסצנות הכי יפות בקולנוע לדעתי. או אולי יש לאמר, השוטים היפים בקולנוע. הארווי קייטל מספר לוויליאם הארט בבית קפה את הסיפור האמיתי שקרה לו, בתקווה והוא יעניק השראה לוויליאם הארט לכתיבת סיפור כריסמס לעיתון, כי הדד-ליין דוחק.

ההברקה כאן היא הזום אין המאד מאד איטי, בשוט אחד, לתוך פניו של הארווי קייטל, עד שהעדשה סוגרת על פיו שמספר את הסיפור. וזה נמשך כארבע דקות. המון במונחים של זמן מסך. והארווי קייטל נפלא במונולוג הזה.

כשהאזנתי לקומנטרי של הסרט הבמאי סיפר שהכוונה הראשונית הייתה לחתוך לסצנת האילוסטרציה (זו שלמטה) תוך כדי המונולוג, אבל בחדר העריכה הם גילו שזה מחזיק בלי חיתוך. אז הם שמו את זה על הקרדיטס, בסוף. מה שהופך את זה לאחד הסיומים המקסימים שזכורים לי בקולנוע.

הארווי מספר לו איך בעצם השיג את המצלמה שלו, שמשמשת אותו לאורך הסרט ברגעים הכי יפים בו. קייטל מספר הוא על נער שגנב לו את הארנק ברחוב, אבל הפיל את הארנק שלו. הארווי קייטל מאתר בארנק את הכתובת של הגנב, נוסע לביתו. אבל הוא לא נמצא שם. הסבתא, העיוורת, פותחת לו. והיא חושבת שזה הנכד שלה שבא לבקר אחרי כל כך הרבה זמן. הארווי, כדי לא לאכזב אותה, לא מספר לה שזה לא הנכד. שהוא בעצם בא לחפש את הארנק. אבל שם, בחדר סמוך לסלון, הוא מגלה ערמה של מצלמות, מן הסתם גנובות. וכך עולה לו הרעיון לקחת מצלמה אחת. היא הרי לא תרגיש במילא.

וכמובן, טום וויטס שר כאן. כל מילה מיותרת.

http://www.youtube.com/v/61pp51kxvVM

 

wise up-aimee mann

מתוך מגנוליה.

 

גם פול תומס אנדרסון במאי שעושה שימוש מופתי בשירים. והוא הרי האיש שגילה לי, ולשאר חצי עולם, את הפלא הזה ששמו אימיי מן. עוד סצנה גאונית, שמעולם לא ראיתי דומה לה בקולנוע.

 

http://www.youtube.com/v/86ZOUkSnGk0

 

ויש מישהו ביקום שלא הוקסם מהשיר הזה?

 

ואת הרשימה הראשונה  שלי בבלוג הזה סיימתי עם הסצנה הזו. היכולת של מוזיקה להרים את הנפש השפופה ולקרב לבבות מעולם לא צולמה טוב יותר.

 

ואחד אחרון חביב, מצחיק, לקינוח.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אודות עידן אלתרמן
שחקן וקומיקאי

51 Responses to sound and vision

  1. אין דרך טובה לגלות מוזיקה דרך טעם משובח של אנשים שיש להם טעם שונה לחלוטין משלך
    זה כמו לצבוע בעצמך עוד גוון, שלא ידעת שיש בך

    או לתת לעצמך לשקף משהו קטן שתמיד חיכה לפרוץ מתוכך

    אני ממש שמח שאני מנוי כרגע, כל כך הרבה מוזיקה חדשה לגלות

    (וכמובן, נראה לי אני אתחיל לכתוב גם על מוזיקה שאני אוהב אצלי)

  2. מאת RBA:

    איזה POST כייפי:
    הסצנה מ ALMOST FAMOUS היא אחת האהובות עליי.
    ואם כבר מדברים על שילוב של SOUND ו VISION, הנה אחד נדוש אבל פעם בחודש מתנגן ברקע במכשיר ה DVD:
    HEAD OVER HEALS בסרטו של ריצ'ארד קלי: דוני דארקו

    אהבתי את ההערה שלך: למה שחקנים צריכים בלוג? שנון…

    מאטלנטה באהבה,
    RBA

  3. איימי מאן היא אחת מהזמרות המקסימות שהיה לי העונג לגלות ואני חושב שהפעם הראשונה שנתקלתי בה היה באמת במגנוליה.
    (מגנוליה הוא בכלל סרט מדהים ולמעט קופץ-על-כורסאות המעיק שמשחק בו, יש לו גם בחירת שחקנים מוצלחת)

    בכל מקרה, סרט נוסף בו היא נשמעת הוא Cruel Intentions בו היא שרה את You Could Make a Killing באחת מהסצנות החזקות של הסרט.

    מוזר לי שלא שמת את מולאן רוז' בתור סרט המשלב פסקול לתוכו, עריכת השירים לתוך הסרט הזה היא יותר מעבודת אומנות.

    לבסוף, אני חייב להסכים ולומר שסקראבס, מעבר להיותה סדרה מעולה, ספקה לי המון, אבל המון חומר מוסיקלי חדש ומרענן.

  4. מאת מימי:

    תגיד, אתה בטוח לגבי ג'ון קייל? כי עד כה חייתי את חיי במחשבה שזה הביצוע של רופוס ויינהרט להללויה, ולא קייל ידידנו

  5. מאת ריקי כהן:

    עם הפיקסיז, איפה המוח שלי🙂
    רשימה מצויינת.
    הקטע הראשון על אבודים בטוקיו פשוט יפהפה, תיארת את זה בצורה פיוטית. הסכמתי עם הכל.

  6. מאת דרורית:

    זה הפוסט הראשון שכתבתי אצלי, על סצינה אחת בשבתות וחגים שמלווה ב"זה רק תעתוע" של שלום חנוך. אני חושבת שכן הכרתי את השיר הזה לפני, אבל אחרי שראיתי את הסצינה הזאת כמה וכמה פעמים השיר הזה נצרב אצלי אחרת לגמרי.
    אני ראיתי את "אבודים" בטלויזיה ואהבתי מאוד מאוד. והסצינה בסוף מופתית בכל צורה אפשרית. איכשהו התחבר לי לסרט אחר שראיתי בקולנוע קצת אחרי "פרחים שבורים" של ג'רמוש, אולי בגלל ביל מארי, וגם שם הסצינה הסופית מחצה אותי, מסיבות טריוויה כאלה ואחרות.
    אצלי זה בדרך כלל לא שירים ספציפיים אלא פס קול כמו למשל הזה של "בוגי נייטס" שאני מכורה אליו כבר שנים, או "גלנגרי גלן רוס" שהוא יצירת מופת.
    ועכשיו לשיא הקיטש: שנות השמונים המוקדמות, סרט נשכח, ודבילי ברמות על "קיץ לאוהבים"
    עם דריל האנה ופיטר גלגר (זה שאחר כך עשה את סקס, שקרים וכו') ושם שיר הסיום הוא
    it's hard for me to say i'm sorry
    של שיקאגו, שאני מאוד אוהבת. אין מה לעשות, קיטש אייטיז עושה לי את זה.

  7. מאת בועז כהן:

    קשה להבין את מידת הנועזות לשבץ את EELS של מרק אוליבר אוורט ואת "הללויה" של לאונרד כהן, בביצוע של ג'ון קייל, לסרט ילדים לפי ספר חתרני של סופר ניו יורקי (וויליאם שטייג, שמת לפני 4 שנים)

    הבת שלי היתה בת 5 והיא דרשה לשמוע ג'ון קייל כל היום וכל הלילה שר את ה"הללויה".

    זה היה מ-ש-ה-ו!

    "שרק", פרודיה על סרטי וולט דיסני, הצליח כל כך ש-DreamWorks Animation SKG הפכה להיות
    מתחרה חזקה של …."דיסני".

    מה שאומר (מסקנה הכרחית):
    הנועזות והמקוריות דווקא כן משתלמות.

    אגב:
    לאשכנזים שביניכם, זה נכון ש"שרעק" באידיש זה "אימה"? כי הבמאי הניו זילנדי של הסרט, אנדרו אדמסון, אמר שלדעתו שטייג לקח את הכינוי למפלצת שלו מאידיש…האמנם?

  8. מאת שגיאB:

    המקרה המעניין ביותר בהקשר של בחירת שיר כחלק מתסריט ואז כשלון להשיג את השיר הזה הוא השילוב של Stairway to Heaven ב-Almost Famous. סצנה שלמה, שבה האחות ממסה להסביר למשפחה שלה למה היא עוזבת את הבית ומשמיעה להם את הקלאסיקה של לד זפלין הושמטה מהסרט כי לד זפלין סירבו לאשר את השילוב של השיר. בגרסת ה-DVD הסצנה מופיעה בלי השיר, והכתוביות מבקשות מהצופה להשמיע את השיר ברקע כדי להבין את הסצנה כמו שצריך.

  9. מאת שגיאB:

    זו הסצנה בו וויליאם מנסה להסביר למשפחה שלו למה הוא יוצא לסיבוב ההופעות…
    אז כפיצוי, הנה רשימה דומה שהתפרסמה במגזין בולזאיי:
    http://www.bullz-eye.com/movies/features/2006/movie_tunes.htm

  10. מאת משה:

    ג'ון קייל בביצוע לשיר של לאונרד כהן. לא רופוס ולא כלום.

  11. מאת סתוסתו:

    טוב, שקוף שהתענגתי קשות על הרשימה הזאת שלך. שילוב טוב של קולנוע ומוסיקה, אין משובח מזה.
    איך שהתחלתי לקרוא ישר חשבתי "מעניין אם הוא ישים פה את הסצינה ממגנוליה". נו, איך בכלל פקפקתי?
    וכמעט מפורסמים המצויין, אכן סצנה משובחת. וסצינת הסיום של אבודים בטוקיו.. איזה יופי של סצנה. איזה יופי של סרט (אני גם מאוד אוהבת את סצינת הקריוקי. ביל מאריי הוא מלך הרגשות המינוריים).
    ושימח אותי מאוד ההללויה, כי אני זוכרת שחיפשתי אותו ביוטיוב בשביל אחד הפוסטים ולא הצלחתי למצוא.

    וכמובן שישר חשבתי להביא פה את הלינק לדוני דארקו, אבל הרבי הקדים אותי🙂

    אז במקום, הנה שיר שעושה לי לרקוד בכסא, ושמשולב בסצינה מאוד כייפית מקומדיית המד"ב המשעשעת "אבולוציה". אין לי מושג למה, אבל שלושתם בג'יפ, בהיי מהצייד המוצלח, מרקדים את השיר, אני פשוט מתה על הקטע הזה

  12. מאת גוגל:

    בלי להעליב – אני חושב שבתור מוזיקאי אתה די בינוני. כנ"ל לגבי אבי גרייניק.
    שום בשורה לא תצא – אני משוכנע.
    אני יודע שזה מעליב, ציני, גס אבל תעצום עיניים ותהיה אמיתי – האם אתה באמת מרגיש שיש לך מה לחדש בתחום?
    דווקא כקומיקאי היית מוצלח יותר – נוה חמציצים היה מרענן וחבל שלא נתת לזה לגדול עם הזמן במקום להתעסק בנומך ובאקורדים לגיטרות.
    (זוכר את המערכון על גיטריסט מגוש דן? זה היה מצחיק).

  13. מאת אביחי טוכמן:

    עוד סצנה יפה יפה מתוך היי-פדלטי
    כשליסה בונה שרה את ביבי אילאב יור ווי
    שבמקור זה שיר ממש שמאלץ(או ממש חרא)אבל הבת זונה דופקת ביצוע אוי אוי אוי

  14. מאת אביחי טוכמן:

    ואפרופו נטלי פורטמן,ראיתי אותה לפני שבוע בדיוק בשדרות רוטשילד
    בטרנינג עם חורים בתחת,הבחורה מושלמת.

  15. מאת דרורית:

    You can't alway get what you want
    של הסטונס מסצינת הכנסיה/לוויה בהתחלה של
    The Big Chill
    ההתחלה על האורגן ואחר כך השיר עצמו. קלסיקה אמיתית

  16. מאת יעל טל:

    אז הסצנה המוסיקלית הנפלאה שעלתה לי היא דווקא סצנת הסיום, עם הביצוע של מייקל אנדרוס ל mad world.

    האמת היא שככל שאני חושבת על זה יותר, מוזר לי שהסרט הזה לא נכלל ברשימה הזו. גם כי הוא סרט שמאד ברור שהשירים בו היוו רכיב מרכזי ביצירת הסצנות, וגם כי טעמו המוסיקלי של יוצר הסרט תואם להפליא את זה של כותב הבלוג.. (וכנראה גם את של כל מי שגדל על מוסיקה אייטיזית..).

    ואם מותר להזכיר גם סדרות, אז עמוק באדמה היא סדרה שיש בה הרבה סצנות מוסיקאליות כאלו, כלומר כאלו שהשיר הוא מרכזי בהן. חקוקה בזכרוני אחת יותר מכל היתר- סצנת הסיום של הפרק השלישי בעונה הרביעית (הפרק נקרא parallel play)- סצנת המדורה שהפישרים, ביוזמת קלייר, שורפים בה זכרונות (או פריטים לא נחוצים שנשארו מהגראז' סייל..) כשברקע מתנגן lucky של רדיוהד, שקלייר דאגה להשמיע מהמערכת בחדר שלה.

    ואזכור אחרון, יהיה לסדרת האנימה המעולה קאובוי ביבופ, שבה כל פרק וכל סצנה נסובים סביב תיאום מושלם בין המוסיקה (המעולה אף היא, של yoko kanno & the seatbelts ברובה) לבין העלילה והתמונות. המוסיקה בכמה פרקים היא גם חלק מרכזי מהעלילה עצמה.

  17. מאת שגיאB:

    מלנקק לעוד רשימה בעניין (איזה צירוף מקרים…): http://www.avclub.com/content/node/58411

  18. מאת סתוסתו:

    באחת הראשונות שעשתה לי את זה, לפני המון המון שנים.. צייד הצבאים, כשהם יושבים בבר ושרים את I love you baby
    מאיזושהי סיבה, שנים אח"כ, נזכרתי בזה כשראיתי לראשונה את פלאטון, בסצנה במערה כשהם שרים את Take a good look at my face

  19. מאת סטיבי:

    הפסקול של דוני דארקו בכלל מלא רגעים כאלה (בשתי הגרסאות של הסרט). אני מאוד אוהבת את הביצוע של גארי ג'ולס (שאגב היה קיים לפני הסרט, בניגוד לתפיסה המקובלת), אבל השיר הכי קולנועי בו עבורי הוא דווקא head over heels שהוזכר לעיל. אני כבר לא יכולה לשמוע את השיר בלי להיזכר לרגע באוטובוס תלמידים צהוב.

    וכל דבר עם טום ווייטס (לאו דווקא סרטים :-)). לפני כמה זמן אמרתי למישהו (בעקבות צפייה נוספת ב"עישון"… כמה מפתיע) שאני אוהבת כל סרט שמסתיים בשיר של ווייטס, כי אי אפשר אחרת. הוא שאל אם זה אומר שאהבתי את "כשתראי נמר בשלג". עניתי, את הקטעים עם ווייטס.

    לא עולה לי כרגע רגע נוסף ספציפי בו שיר שהכרתי קודם הופיע בסרט והתחבר לי כל כך. אני מניחה שזה פשוט קורה הרבה.
    בבירור לא צריך להוכיח לקוראים מה ההשפעה של שיר בסרט, אבל אני אנצל את ההזדמנות (עאלק) לשים לינק לפרק של the hire שביים וונג קאר וואי (אלה פרסומות ל-BMW עם קלייב אואן). באמצעו יש את השיר הכי עצוב בעולם בביצוע הכי עצוב בעולם. אם אתם לא מבינים מספיק ספרדית (בסרט דובר האנגלית יש תרגום לקטעי הדיבור בספרדית; בלינק הספציפי אין כתוביות במשך השיר, וב-DVD יש בכתוביות בקטע הזה את המילים המקוריות. מצחיקים), חפשו את המילים שלו ותרגום.

    נ.ב. אפרופו אנימה, חפשו את samurai champloo (אני אוהבת אותה יותר מאת קאובוי ביבופ), עוד סדרה עם פסקול מדהים מאותם היוצרים, הפעם של היפ הופ (והעלילה מתרחשת בתקופת הסוף-סמוראים).

  20. מאת סטיבי:

    (נזכרתי כי היא ברדיו)
    אני לא כ"כ אוהבת את איימי מאן.
    יש לה קול מיוחד, יפה, ושירים מקסימים, אבל אני לא אוהבת את הביצוע שלה. לא יודעת, הקול שלה נעים מדי בשבילי או משהו כזה. אני לא יודעת להסביר מה זה אומר בדיוק🙂
    ראיתי אותה בהופעה לפני שנה וחצי, מה שבד"כ גורם לי לאהוב אמנים אפילו יותר, אבל הרגשתי בדיוק אותו דבר.
    זה מקרה הפוך, של אמן שאני אוהבת בתוך סרט, אבל לא בלי ההקשר הקולנועי.

  21. מאת יעל טל:

    samurai champloo זו עוד סדרה מאותם יוצרים של קאובוי ביבופ?
    מוזר לי לחשוב עליהם הולכים לכיוון של היפ הופ. לא יודעת אם אוהב, אבל אם זה באמת של אותם יוצרים אז זה בוודאי שווה בדיקה..

  22. מאת דואל:

    אבל יש לי כמה השגות:
    – ידידה שלי ראתה את מגנוליה שוב השבוע וטענה שבצפייה שניה ושלישית, כשכבר מכירים את השירים, הסרט פשוט משעמם. אני נוטה להאמין לה. מורה שלי לעריכה אמר פעם שמוסיקה היא דבר נורא לסרט, כי היא פשוט טובה מדי, ואז אפשר "להצליח" גם כשהסרט לא טוב. אפשר להתווכח על זה כמובן, אבל יש משהו בקביעה הזו.
    בכלל יש לי הרגשה ש-פ.ת. אנדרסון הוא במאי קליפים הרבה יותר מוצלח מאשר במאי סרטים. הנה דוגמא לקליפ שביים לפיונה אפל – בת-זוגו (לשעבר?):

    לעומתו, ווס אנדרסון הוא גאון קולנועי ומלך של שילובי מוסיקה בסרטים!
    ומה עם החידוש של בק ל-Everybody's gotta learn sometimes מתוך שמש נצחית?

  23. מאת סטיבי:

    אני לא חושבת שהשירים ב"מגנוליה" הם שעושים את הסרט, הם "רק" עוזרים. כמו כל דבר, בוודאי הדעות חלוקות… הוא לא שיעמם אותי בצפייה חוזרת. אבל אולי דעתי שונה כי אני לא כ"כ אוהבת את השירים. ביצה ותרנגולת וגו'.
    בכל מקרה תמיד העדפתי את ווס🙂

    (לשעבר מאוד, הוא עם מאיה רודולף + 1).

    אני חייבת להזכיר, אולי זה יפצח דיון סוער בנושא מה שדואל אמר: "הבוגר"! אם באים ממחשבה בכיוון הקולנועי, לא ניתן להפריד את השירים מהסרט. ובוודאי הם חלק חשוב ממנו. אבל יש להם קיום מחוץ לו. והם רק *חלק* ממנו.

    (כתבתי קודם תשובה ליעל, היא התפרסמה אבל נעלמה… אולי היא תחזור אח"כ?)

  24. מאת יעל טל:

    אבל אני לא חושבת. עוד לא יצא לי להתקל בהודעות שנעלמו ופתאום חזרו..

    ואני גם לא חושבת שהשירים הם שעושים את הסרט. השיר קיים לכשעצמו ומוערך גם מוץ לסרט. שיבוץ שלו בתוך סרט ממש לא טוב, לא ישנה את דעתי את הסרט כך שאחשוב שהוא טוב. אולי אהנה מהשיר עצמו, אבל לא בתוך ההקשר של הסרט. יש היום לא מעט סרטים שנראים כאילו נוצרו מתוך מעין חשיבה "טוב, זה סרט ממש טיפשי וגרוע, אבל נכניס פה ושם שירים טובים ואז הוא ייראה פתאום איכותי". אז זה לא עובד. גם כשגלגלצ משמיעים מדי פעם שיר טוב (קורה) זה לא עושה אותם תחנה טובה. כי כל ההקשר גרוע, ומעיב על השיר יותר מאשר השיר מאיר עליו.

    אני חושבת ששיר טוב שגם משובץ טוב בסצנה (ולא סתם נזרק ברקע כדי שיירשם בפס קול) יכול אולי להעלות קצת את קרנו של סרט טוב גם כך, אבל לא להפוך סרט לא טוב לטוב.

    בקיצור.. אם יהיה לך כוח להקליד שוב את התשובה בקשר לקאובוי ביבופ ולסדרה השנייה שהמלצת עליה, אשמח לקרוא..

    תודה!

  25. מאת סטיבי:

    התעוררתי (בפעם השנייה) הבוקר לצלילי in the court of the crimson king הנפלא שבקע מהרדיו שהיה בערך 2 ס"מ מהאוזן שלי, והדבר הראשון שחשבתי עליו זה "הילדים של מחר".
    יש סיבה ספציפית שזה ישר ריפרר לי לסרט, אבל האין זה המצב תמיד?🙂

    יעל – למיטב זכרוני לא אמרתי הרבה בתגובה הנעלמה, רק אמרתי שיצא לי לראות אותה בטלוויזיה והפניתי לאתר של הסדרה, שבעצם אפשר למצוא בקלות בגוגל, את יכולה לבחור, יש מגוון.
    יש אותה ב-DVD ובכל מיני מקומות אחרים😉

  26. מאת נאור:

    הוא ללא ספק "הבלדה לשוטר אזולאי" לשוטר אזולאי. מדובר בסצינת הפתיחה היפה ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי. קישון מדגים כאן יכולות עיצוב פריים מרהיבות, והצליל פשוט מרגש מהשניה הראשונה.
    ואפילו השקעתי והנה הסצינה!

  27. מאת ראובן:

    לא יודע למה , אבל הקטע הראשון שקופץ לי לראש הוא הצגת ג'זס מ"ביג לבובסקי".

    התמונות והמוזיקה משתלבים למגניבות אחת גדולה.

  28. מאת עפרה:

    המוזיקה שקופצת מיד אל לבי כשאניחושבת על סרטים-
    המוזיקה של הסרט- דבר אליה, של אלמדובר- אוהו כמה יפה
    ומי שלא ראה את פנלופה קרוז שרה (לא משנה שזאת לא היא..) בסרט "לחזור" לא ראה שלמות הדוקה של יופי נשי, מוזיקלי, ים-תיכוני, תענוג,

  29. מאת קראל:

    איך שתיכן הזכרתם סרט כזה אדיר ולא הזכרתם את שני ה-שירים של הפסקול שם – אקו והבאנימן בפתיחה המהממת והCHURCH בסיום UNDER THE MILKYWAY -שיר אדיר שכל כך תפור לסרט הזה.
    דווקא הביצוע לMAD WORLD הוא לטעמי מזעזע ונמצא אצלי ברשימת ה"קאברים שדינם תליה"…

    עוד כמה שירים שעושים סרטים (או להיפך):
    הסצינה בSNATCH שבה שני הכושים הולכים ברחוב וברקע GHOST TOWN של הספיישלז.
    ובאותו סרט פאקינג אין דה בושז של אואזיס בסצינת הקרב בסיום.
    רדיוהד בתחילת VANILLA SKY והסיום של סיגור רוס.

  30. מאת דרורית:

    הירוק למעלה מצויין.
    רק טיפה משונה שהשם שלך והפרטים+תכתבו אלי ירד כלכך למטה.

  31. מאת דרורית:

    אהבתי את הסצינה של מסיבת יום ההולדת ששמת.
    כמה שקיטש אז גם מרגש.

  32. מאת סטיבי:

    לונג טיים… מה נשמע?🙂

    חשבתי שהמשפט "הפסקול של דוני דארקו בכלל מלא רגעים כאלה (בשתי הגרסאות של הסרט)" כיסה את זה. לפחות זו הייתה המטרה, בשביל לא לפרט כל שיר בנפרד. שני השירים שציינתי ספציפית הגיעו בתגובה לאמירות קודמות בקשר אליהם…

  33. מאת דואל:

    היום בעריכות נתקלתי שוב בסוגיית השירים-היותר-טובים-מהסרטים או לחילופין השפעת-השירים-על-הסרטים. במקרה אחד, אני מתקשה לערוך סרט דוקומנטרי טעון רגשית בגלל הקונטקסט המצמרר שהשיר מכניס לסרט, ובסרט השני, השיר הופך לחלוטין את יחסי הכוחות בתוך הסצינה.
    בקיצור – עורכים יקרים, היזהרו עם המוסיקה, היא נשק מסוכן!

  34. מעניין.. לפני כמה ימים בעודי מתהלכת ברחוב הגשום עם הכלב האזנתי ל-these days של ניקו ופתאום נזכרתי בבלוג הזה ובפוסט של הרגעים הגדולים במוזיקה. ניסיתי להיזכר אם כתבתי את השיר הזה בתגובה שכתבתי שם, אבל בכל אופן הסכמתי עם עצמי שהשיר הזה גדול מבחינתי בעיקר בגלל ההקשר לסצינה הנהדרת ההיא במשפחת טננבאום. זה צירוף מקרים נחמד מבחינתי שבדיוק כתבת על זה פה.
    בכל אופן, כולם פה הספיקו לכתוב בדיוק את כל הדברים שקפצו לי לראש בזמן שקראתי את הפוסט. על דוני דארקו והאוטובוס הצהוב ב-90 מעלות שמתיישר לפתיחה של head over heels, כמו גם ההילוך המהיר בקטע עם החמת חלילים ב-under the milky way… אפילו הריקוד של הילדות לדוראן דוראן. אבל אני לא מסכימה עם אלה שכתבו שבשתי הגרסאות עשו עבודה טובה עם המוזיקה. משעשע אותי שדווקא הגרסא עם האילוצים, זו המקורית,יותר טובה בעיניי. אני מעדיפה את killing moon על פני אינקסס בפתיחה של הסרט בהרבה.

    אה, ומצטרפת גם למי שכתב על בק בשמש נצחית, ואפילו על נאמנות גבוהה (למרות שדווקא השיר שהוזכר ריגש אותי פחות).
    בכולופן, מועדון ארוחת הבוקר.

  35. מאת קראל:

    אכן לונג טיים, תיארתי לעצמי שזאת את, יש יתרון בשמות ייחודים:-)
    ובכן הרבה מים עברו בתמזה והמזג אויר בלונדון הכריע אותי אז עברתי לצד השני של האוקיאנוס, כרגע אני בניו ג'רזי קופא מקור אבל לפחות נהנה משמיים כחולים.
    עוד שלושה שבועות הופעה של סטלה סטארר!

  36. מאת אפרת אברהם:

    עידן היקר, כיף לקרוא את הבלוג שלך, ממש תענוג!

  37. את הסרט תהילה לא ראיתי שנים רבות, אבל בפסקול יש שיר קטן ודי נשכח שנקרא Is It Okay If I Call You Mine שכתב ושר פול מקריין(מונטגומרי בסרט ולימים ד"ר רומנו ב ER(. בסרט הוא מבוצע בחלקו כשמקריין יושב עם גיטרה אקוסטית בדירתו העלובה מול שלטי ניאון כחולים, ממש לפני הסצינה של מופע הקולנוע של רוקי. שיר נוגע, עצוב ומקסים ורגע קולנועי יפה בסרט שרחוק משלמות.

  38. Dreams של גבריאל חוזר ומופיע בסצינות של ויליאם ה.מייסי במגנוליה אבל לא מופיע בפסקול שכולל שני להיטים של סופרטרמפ בנוסף לשירים של איימי מאן. דרך אגב Wise Up הופיע שלוש שנים קודם לכן בסרט אחר של טום קרוז, ג'רי מגוויר.

  39. מאת אבינועם:

    מירי אלוני שרה את הבלדה על חדוה ושלומיק. (לחן של יאיר רוזנבלום היוצר הנפלא)

    מארק קנופפלר פרש מדייר סטרייס ונהיה דייר בסרטים.

    עם :

    הפסקול הנהדר כולו ל "גיבור מקומי"
    הפסקול המקסים ל "נסיכה הקסומה"
    הפסקול לסרט הנשכח "קאל"
    הפסקול לסרט "לקשקש בכלב" wag the dog עם דסטין הופמן והבמאי היהודי. בכלל מפגש יהודי (נופפלר חצי יהודי , מאבא שלו)

    ופה הללויה בביצוע שבטח לא שמעת. http://stage.co.il/Stories/401398

  40. מאת רונית מהגן:

    כשאני קוראת את הפוסטים שלך, יש לי חיים לכמה דקות.. תודה על הלינקים לרגעים שכל כך אהבתי, תודה על הדיונים פה שמזכירים לי לקחת שוב את דוני דארקו מהספריה.
    לעומת אותו רע לב שכתב עליך כמוסיקאי, אני טוענת שרואים בפוסטים שלך כמה אתה חי מוסיקה. עד כמה אתה מודע ליכולת של מוסיקה להפיח חיים ורגש. תודה שוב.

  41. מאת יערה:

    סיימון וגרפונקל לא נוטים לאשר שימוש בשירים שלהם לפסקולים והשמועה אומרת שהם מחמירים ספציפית בנוגע לשיר הזה – שיכל בקלות להפוך לעוד שיר בפסקול של הרבה סרטי ניו יורק, אבל אחרי שהם ראו את הסצינה מגארדן סטייט הם לא רק אישרו את השימוש בו, אלא גם הפחיתו במידה ניכרת את התמלוגים שנדרשו עבורו.

    פוסט נהדר, תודה.

  42. מאת ג'ולי:

    ובעיקר שתי הסצינות האלה:

    שעשו הרבה כבוד ללו ריד ואיגי פופ

  43. מאת דרורית:

    לאחד הפוסטים הקודמים שלך כתבתי על "בלוז לחופש הגדול"
    אבל בהקשר הזה אני דווקא לא חושבת על "הולכת את מעימי"
    אלא על "יוסי ילד שלי מוצלח"
    שמאז, כמובן, אני בוכה כל פעם שאני שומעת אותו, בגלל יוסי צוויליך, שנהרג שם בסרט.

  44. מאת ניבוס:

    אלא רופוס ווינווריט.
    יש לי את הפסקול

    אגב , תודה עידן על המון רגעים של אושר

  45. הקטע שהחבורה רוקדת במטבח לצלילי Ain't Too Proud to Beg של הטמפטיישנזבחברים של אלכס. פשוט מיתולוגי.

  46. מאת שסק:

    לקחת לי את המילים מהפה (מהמקלדת?) לגבי תיאור סצינת הסיום של "אבודים בטוקיו"…
    אחת הסצינות היותר מקסימות-מרגשות-מבריקות שראיתי בשנים האחרונות בקולנוע, כסצינה בכלל, וכסצינת סיום בפרט…
    פשוט נהדר 🙂

    וגם לגבי הפסקול של מגנוליה, ללא ספק, פסקול נפלא, וקולע בול לסרט המורכב הזה.

    פוסט מקסים 🙂

  47. מאת דרורית:

    אני כבר רואה איך אנשים ממשיכים לכתוב פה תגובות גם בעוד עשרים שנה….
    (:
    הקטע הקלאסי מ
    reality bites
    שהם רוקדים לצלילי
    my sharona
    בחנות שם, בלילה
    וגם קטע ממש קצרצר ששומעים בו את
    tempted
    של
    squeeze
    לפני שלליילנה פוגשת בפעם הראשונה את מייקל

  48. מאת איתי:

    איזה כיף לגלות את הבלוג שלך.
    עכשיו אני רואה שלאחד הקומיקאים שאני הכי מעריך יש גם טעם משובח במוזיקה וסרטים.

    או בעברית – אני מתכוון לחזור ולבקר כאן הרבה, ולגלות עוד הרבה דברים טובים.

    תודה (על הכל…)

  49. הוא אחד הסרטים היחידים שבאמת שווה לקנות את דיסק הפסקול שלו.

  50. מאת איתי:

    הרגע סיימתי לראות אותו ואני מסכים עם מה שכתבת לגבי הבחירה הנכונה בשירים.
    אני אמנם לא הכרתי (ועודני לא מכיר) אף אחד מהשירים, אבל הם בהחלט עושים את הסרט.

    לא שהוא לא שווה כלום בלעדיהם, כי זה עדיין סרט מקסים, אבל זאק עשה בחירה נהדרת בבחירת הפסקול. אני מקווה למצוא אותו ולקנות אותו.

    תודה לך על כך שהסבת את תשומת לבי לכך, אחרת לא הייתי טורח לצפות בסרט. טוב, אולי אני קצת משקר בקטע הזה🙂

    איתי

  51. מאת בילי:

    הסצנה מעישון היא אחלת מהיפות שראיתי בקולנוע.
    דיוק מושלם של שיר לכל הקטע מההתחלה ועד הסוף.

    עוד סצנה מדהימה : בסרט החבר'ה הטובים של סקורסזה
    פס הקול של השיר "layla"
    המתלווה של אריק קלפטון
    באמצע הסרט. פשוט גאוני.

    הבלוג הזה ממש כיף. לומדים דברים. תודה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: