שיא הרגש 2


אחי,איפה אני??
נעלמתי קצת, אני יודע. לשבועיים. פויה, לא יפה. זה לא בסדר מצידי. רצף של ימי צילום ארוכים מנעו ממני לעדכן את האתר כמו שתכננתי. מקווה שיותר זה לא יקרה. לא לכזו תקופה ארוכה, בכל אופן. כמה חבר'ה אפילו שלחו מייל אם להזעיק משלחת חיפושים. אז הנה. חזרתי. ולרגל השנה החדשה וההעדרות הממושכת זה יהיה פוסט ארוך ומשביע.
 
אבל רגע!  שניה!  קחו מרחק מהמחשב כי זה הולך להיות בווליום גבוה. הנה זה בא:
ווהווואאוו !  איזה כייף!!  איזה אושר!!
 
התגובות שלכם על הרשימה האחרונה  של רגעי הקסם המוזיקלים ששווה לחיות עבורם הדהימו אותי, הקסימו אותי, ריגשו אותי. בא לי להתרסק עם כולכם על אי בודד וכל היום רק לדבר על מוזיקה . תענוג. לפחות שליש  מהדוגמאות שהובאו לא הכרתי, והיו סמוכים ובטוחים שאני אבדוק אותן בהקדם.
בכל לילה התעדכנתי בתגובות, לרובן אף שלחתי מייל תודה (אנשים,תשאירו מייל,זה עוזר בחיים). אבל מכיוון שאי אפשר להגיב ישירות לכל תגובה חיכיתי לכתיבת הפוסט הבא כדי לעשות את זה במרוכז. ובסוף מפגן האהבה הדביקה שאשפוך כאן עליכם, יש גם פוסט חדש על אותו עיקרון , עם רשימה ישראלית.  מי שרוצה,יכול לדלג ישר אליו, כי זה יהיה מעט ארוך.  וכמו בנאום תודה של האוסקר, אני מתנצל מראש אם אני שוכח מישהו, כי היו כל כך הרבה…
 
אז יאללה:

 
דויד פרץ – שיחקת אותה כשציינת רכות המשי של הגיטרות בfemme fatal  של הוולוט אנדרגראונד, גם את הבס ליין בpapa was a rolling stone   והכניסות של כל שיר כמעט של הקיור (ישר קפץ לי לראש ערבול התופים שפותח את in between days  המופתי).  גם אהבתי את האזכור של הפתיח של streelights  של ג'וס ראוס (אני כל כך אוהב את השיר הזה), לא ידעתי שאלו צלילי אורות הכבים בסינטיסייזר,איזה יופי! 
Legal alien—קלעת לגמרי לרגעים מוזיקלים שהיו נכנסים לרשימה נוספת שלי… המפוחית של סטיבי ב that’s why I call it the blues     (אני עדיין זוכר את הקליפ שראיתי כנער עם גילוחי השיער של המתגייסים). וגם הפיצוץ שנשמע לאחר שמייק סקוט שר you came like a comet   בשיר  the whole of the moon  — לקחת לי את המילים מהפה. ענק.  וגם בילי בראג שציינת. אני מת על בילי בראג. קינן—לא הכרתי את רוב השירים שהבאת כדוגמא,תודה על ההמלצות.עידן וילנצ'יק ששולט באולדיס והביא כמה פנינים. תמשיך לפמפם אותם. מיקי-היו שני מיקי,אחד של האדאג'יו של אלבינוני ואני איתך לגמרי,אחת מהיצירות המדהימות שאני מכיר,אבל לא בטוח שהייתי שם אותה בקטגוריה הזו של רגעים ספצפים, והיה את מיקי שציין את התופים מלאי העוצמה בפתיחה של  the queen is" dead " והגיטרות של ג'וני מאר ב"william it was really nothing"  (אני הכי אוהב את הגיטרה שלו ב heaven knows I’m miserable now) בכלל הבאתם נציגויות יפה לסמית'ס: אבי שכתב על הפתיח של " how soon is now"  שמזכיר לו תמונה אפוקלפטית ואפורה של מפעלים פולטי עשן, יפה אמרת.   ואיילה קפלן שקלעה בול כשציינה את החליל בדקה וארבעים וחמש שניות שמעטר את מוריסי בבית השלישי של  "there is a light"—בדיוק רגעים כאלה חיפשתי!
הלאה.
גקgl  – אחד המגיבים האחרונים ברצף שכנראה פרץ למח שלי,הציץ והביא דוגמאות כמו סולו הגיטרה של פרינס ב " when doves cry " , הפתיחה של מודרן לאב של דיוויד בואי, הסינטי בביג אין ג'אפאן והגיטרות במיי מורנינג ג'אקט. אהבתי גם את האזכור של אהוד בנאי שר בארמית ברחוב האגס אחד והקולות ב fall on me   של אר אי אם (אחד מהאהובים עליי) , למרות שלא לזה ממש התכוונתי…(הסבר אחרי התודות). מה עוד.  שירה שציינה את הפתיח של diamonds on the soles של פול סיימון (למרות שזה ווקאלי, שוב , לא מה שחיפשתי,אבל הכניסה של הגיטרה לאחר הפייד של האקפלה עושה לי את זה תמיד).
ג'ון קייל גורר כסא בפתיחה של European son  של הוולוווט אנדרגראונד-אז זה מה שזה…! סחתיין ערן דינר. סתוסתו שגם מאד התרגש מההדגשים המוזיקלים ב "you do something to me "  של פול וולר. גיאחה שהביא רשימה משובחת ומושקעת, את חלקה לא הכרתי (תודה גיאחה ,עוררת תאבון…) אבל מסכים איתך בעניין הרגע בו המוזיקה מפסיקה והמברשת מלטפת את הסנייר בשיר " I know " של פיונה אפל. הייתי הולך גם על כניסת התופים באמצע הבית השני של  "limp”  מאותו אלבום. גלעד שהביא את  הסקסופון ב starless  של קינג קרימזון והסינטי  בניו סונג של הווארד ג'ונס. עמית שהדליק אותי להאזין ומהר ל "remembering" של אבישי כהן.
יאיר רוה חברי שהתמהמה כשבועיים בתגובה אבל הזכיר נשכחות מהבוידעם כשציין והביא קישור למערכון הקורע מצחוק על הקאוובל מסטרדיי נייט לייב עם וויל פרל וכריסטופר ווקן. וואלה,איך שכחנו את הקאוובל! ועוד דוגמאות מוצלחות הביא מקרן היער ב ב "cry for no one" , תנופת המיתרים ב1919 של ג'ון קייל, פתיח הסינטי ב save a prayer של פעמיים דוראן, התיפוף של סטיב גאד בפיפטי וויס של פול סיימון (נכון!) ואיך אפשר בלי ההי-האט של סטיוארט קופלנד בכל שיר כמעט של פוליס. אני גם אוהב את ה"פלמים" העוצמתיים שלו (כאשר שני מקלות התיפוף מכים ביחד על הסנייר בהבדל של עשירית השניה).  
דרורית! כן כן כן! תני לי את זה מותק!! הפתיח של " head over heels "  של טירס פור פירס !! ! זה היה הרינגטון שלי במשך שנה.לעומת זאת את השיר של בילי ג'ואל “ “all for leyna”  אני לא מכיר ולא מצאתי ברשת. עשית לי חשק לשמוע אותו. ובועז כהן יקירי, איך הבאת,כרגיל,  כל כך הרבה דוגמאות מהאלוהים שלך
יק דרייק,צודק צודק…
 
הרבה הביאו דוגמאות ישראליות: איציק—הרסת אותי כשציינת את בס הפרטלס של ג'נגו ב"מדוע לא באת אתה " של ירמי קפלן—נכון!! איזה שיר נפלא. הרצת אותי לספריית הדיסקים שלי לאתר את הדיסק הזה שלא האזנתי לו חמש שנים בערך וללפלפ את השיר הזה. גם אני בזמנו, כשהדיסק יצא , התפעלתי  מתפקיד הבס. ציינת גם את המיתרים של ימי בנימינה בביצוע של אלברשטיין ואת הגיטרה ב"ערב של יום בהיר" והצתת בי את הדרייב לרשימה ישראלית כזו. כנ"ל גילי שציינה את החליל ב"ימים לבנים" ,השארי עימנו, הנה זה בא…
 
אבל קודם, רגע אחד של טרחנות קטנה ומטריפה מהצד שלי. המטרה בפוסט מבחינתי הייתה לאתר אלמנט מוזיקלי ולא ווקאלי. אחרת הרשימה באמת הייתה בלתי אפשרית…ניסיתי בעצם למצוא מרכיב מוזיקלי (או שניים, שלושה) בשיר ללא קשר ללחן או לטקסט. זה אומר כלי נגינה מסוים או אופן הנגינה בו, שינוי מקצב,  גרוב מיוחד וכולי. .. מצד שני, מה אני כזה קטנוני וכבד? תכתבו מה שבא לכם.  
 
 
אז הנה רשימה של 25 רגעי קסם מוזיקלים , גרסת הכחול לבן: 
 
 
 
החליל בימים לבנים של שלמה יידוב:
ימים לבנים הוא אחד מהשירים האהובים עליי בכל הזמנים. בעולם. לא רק מהישראלים.  אני יודע שאני נוטה להגיד את זה לעיתים תכופות, אבל השיר הזה הוא באמת בטופ- טן שלי. בכל פעם שאני מאזין לו העיניים מתחילות לדמוע, וזה לא נאמר כדימוי. הטקסט של לאה גולדברג הוא אחד מהיפים שאי-פעם נכתבו בשפה העברית :"לבבי התרגל אל עצמו/ הוא מונה במתינות דפיקותיו/ ולמתק הקצב הרך,מתפייס,מוותר ונרגע" . אלו שורות שלופתות לי את הנשמה. אני אוהב את השירה הצנועה, מלאת החסד של יידוב בשיר הזה, והלחן שלו הוא מפסגות היצירה הישראלית . קצת חבל שיידוב לפעמים מזוהה בציבור הרחב עם שירים חביבים אך בינוניים כמו "חולם בספרדית" או "ילדי הירח". בחיי, הייתי נותן לו  פרס ישראל  בזכות "ימים לבנים".  יודעים מה? גם לשם טוב לוי על החליל שלו בכל כך הרבה שירים נפלאים, ובמיוחד כאן. ובהזדמנות זו,אני רוצה להפנות לעוד שיר מדהים של שלמה יידוב -"הפעם הראשונה" (מהאלבום הראשון שלו באותו שם) הטקסט של נתן זך.  חבל שהשיר הזה לא מוכר מספיק כמו "ימים לבנים" או " שיר בין ערביים " שלו. הוא בליגה שלהם. זה בעצם השילוש הקדוש של יידוב. שלושה משוררים , שלושה דורות : " ימים לבנים " (גולדברג),  "הפעם הראשונה" (זך) ו"שיר בין ערביים" (גפן). כבוד.

הסולו גיטרה (אקוסטית) של קלפטר ב"מה אכפת לציפור" של אחרית הימים.
אמנם יש לקלפטר באותו אלבום את סולו הגיטרה חשמלית הלא יאמן ב"תחת עץ האקליפטוס": סולו מרהיב, מלא דאווין, לגמרי מהפכני בנוף המוזיקלי של תחילת שנות השבעים בארץ, אבל סולו האקוסטית ב"מה אכפת לציפור" הוא נפלא עוד יותר. במיוחד אני אוהב שהוא נפרש על שני בתים, מתפתח בהגדרה כשהגיטרה מוכפלת בהקלטה.  כמה כשרון יש באיש הזה, שיוצא לי לראות מדי פעם  מסתובב סהרורי לגמרי ברחובות תל-אביב ונחמץ הלב.

הדואט בין הכינור החשמלי vs הגיטרה החשמלית ב"שמש שמש" של אריאל זילבר.

 כמה מבריק האיש. מחורפן אך מבריק. יש כל כך הרבה מוזיקאים בארץ שאני מעריץ ואצל כולם די קל לזהות השפעות מעבר לים. אריאל זילבר? הוא חייזר. אולי המוזיקאי המקורי ביותר שקיים בארצנו. קחו את הלחן של "אגדה יפנית". זה באמת לא דומה לשום דבר. ואני מת על השילוב בין המנגינות היבשות, המתמטיות שלו, לעיבודים העלצים. ..שני שירים שלו אני אוהב במיוחד. את "ברוש" ( שהוא גם הטקסט האהוב עליי ביותר של אהוד מנור יחד עם "ימי בנימינה") ואת "שמש שמש". ואין אין אין שיר בוקר מושלם מ"שמש שמש". המנדולינה בפתיח כבר מבשרת עונג.  אבל הדו-קרב המוזיקלי בין הכינור החשמלי לגיטרה החשמלית בהמשך השיר (על רקע הבס האריאל זילברי הטיפוסי) זה חגיגה. היום שמתי את השיר במערכת לתזכורת. נשבע לכם, לחצתי replay  שש פעמים ברצף. כי אצלנו שלמות זו לא מילה גסה.  

הליריקון  ב"שיר ללא שם" של יהודית רביץ .
עוד אחד מהשירים האהובים עליי בכל הזמנים. ומהלחנים היפים של שלום חנוך. וצריך להודות שהגרסא המקורית של יהודית מרגשת יותר מהביצוע שלו לשיר. פריטת הגיטרה המוכרת גם היא נצרבה בבלוטות הרגש, אבל רפרוף הליריקון (כלי נשיפה עם מקלדת אנלוגית בעל צליל דומה למפוחית,אבל רך ואוורירי יותר) שמתנגן מעל הוא מהתפקידים העדינים, השבריריים ביותר שאני מכיר במוזיקה הישראלית. כמו חוט משי דק על גבי הפסקול. לא ייאמן כמה יופי יש בצלילים האלו.
 
 
ריף הגיטרה ב"שיר קדמנשתי" (סקס אחר) של אילן וירצברג ושמעון גלבץ.
אלבום מבריק. ריף גאוני.  
 
 
מצילת הרייד ב"את שקט" של אביתר בנאי.
שני שירים באלבום "עומד על נייר" של אביתר בנאי אקח איתי אל הנצח. "הזאב והאיילה": מהשירים הכנים והמדויקים שנכתבו על יחסי הכוחות בין שני המינים (גלעד כהנא על הטקסט), והשיר "את שקט" (מילים אביתר ועמיר לב).
לפעמים אני מפנטז לקחת סוףסוף החלטה וללמוד תופים, חלום שמתבשל אצלי כבר שנים. בד"כ אני מדמיין איזה כיף זה לנגן על מצילת הרייד. מת על הצליל הזה. היא נחבטת לה כשאביתר שר את ש-ק-ט…ובמיוחד אני אוהב את הכניסה שלה אחרי הקטע האינסטרומנטלי החרישי והנוגה, לקראת סוף השיר. 

 

פתיח הגיטרה ב"בבוקר" של גידי גוב.
לפעמים שואלים אותי בכל מיני שאלונים מהירים שיש בעיתונים מה ישראלי בעיניי. האלבום הראשון של גידי קופץ לי לראש. אני כל כך אוהב את האלבום הזה. וגם את ארבעים אפס שש שהגיע אחריו. אבל בעוד  40-06(שנקרא כך כי זה אורך האלבום)  מושתת על סאונד קריספי, אמריקאי (עם השפעות של סטילי דן וסטיבי וונדר), האלבום הראשון של גידי (שנקרא גם התקליט עם הפרפרים) נשען על עיבודים קלאסיים, בחלקו הגדול משתתפת פילהרמונית. יש המון רגעי קסם באלבום הזה: החצוצרות וקרנות היער א-לה ביג בנד שחוזרות על המנגינה ב"שלוש בלילה בעיר"  וקורצות לסינטרה (אגב, לכל אלה שטוענים שגידי גוב מעולם לא היה זמר ענק, הקשיבו לויברציה המושלמת שלו ב"שקט בחוץ, בתים שמחים". זה יכול ללמד את כל הנאדים מכוכב נולד איך אפשר לרגש בויברציה ולא להגרר לשמאלץ). גם הפסנתר שפותח את "בלעדייך" נהדר. אבל הפנינה באלבום היא "בבוקר"  (מילים של יהודה עמיחי,לחן של יהודית רביץ). רגע!  זה מזכיר לי סיפור נפלא שסיפר לי נתן כהן, הסולן והיוצר המרכזי מהנשמות הטהורות:
נתן היה בוחן בבחינות ללהקה צבאית. יום אחד, הגיעה למיונים בחורה באר-שבעית,חמושה בגיטרה קלאסית. היא ביקשה לנגן שיר שהיא כתבה לפני שנתיים (כלומר,גיל 16) למילים של יהודה עמיחי. נתן אמר בבקשה, ציפה לשמוע שיר בוסרי משהו. המטרה הייתה בכלל להתרשם מיכולת הביצוע שלה . אבל בערך אחרי דקה הוא קפא. הוא סיפר לי שהוא לא נתקל מעולם בעומק רגשי כזה אצל בחורה בת שמונה עשרה. הוא אמר לה שאסור שהשיר הזה ילך למגירה. לא עבר הרבה זמן והוא הלך ישר לאלבום הראשון של גידי.
אז למה אני כל כך אוהב את השיר הזה? כן, בגלל הלחן. יש בו משהו חמקמק, לוקח זמן להפנים אותו, כמו הרבה יצירות דגולות. אולי בגלל זה הוא לא השתרש בפנתיאון הישראלי. ושלמה יידוב מנגן בו בגיטרה. וההקדמה הפשוטה שלו, הנגינה המעט קומזיצית, מוזכרת ברשימה הזו רק בגלל שבכל פעם שאני שומע אותה אני יודע שמיד יגיע השיר האהוב הזה. חוץ מזה שהיא מרגשת בזכות עצמה. 

 

הנבל ב"שוב" של שמוליק קראוס וג'וזי כץ.
אני חייב להכניס את שמוליק קראוס לרשימה כזאת אם לא הוא יביא לי מכות. אבל לא האימה ממצבי הרוח הנרגנים של שמוליק היא הסיבה אלא העובדה שהוא בעיניי אחד מהמלחינים הכי מרגשים בארץ .נקודה. גם ביצירה שלו יש אינסוף רגעי קסם מוזיקלים זה ברור. באותה מידה הייתי חושב על סולו האקוסטית שגומר אותי ב"אחרי עשרים שנה" (אולי זו מנדולינה? לא פיענחתי) או היבבה שמוציאה הגיטרה החשמלית כשג'וזי שרה "הלך עבר בדרך עפר" בשיר ימי ראשית הקיץ. 

 
התיפוף של ז'אן ז'אק גולדברג ב"עיר מקלט"
אמנם האקו של החשמלית בפתיח של עיר מקלט עלה במחשבה קודם ,אבל כמה משובחת עבודת התיפוף שלו כאן (ובכלל, בכל האלבום של אהוד והפליטים, סיפורים מהקופסא וכו..) את הקליק לא ממש הכרתי כנער, ואת התיפוף שלו הכרתי לראשונה כשיצא השיר הזה, כשהייתי בתיכון. מכת הסנייר הכפולה שמופיעה לאורך השיר תפסה אותי מהרגע הראשון. 

 
האינטרו של רוח סתיו של גרי אקשטיין.
שיר ענק. פשוט ענק. גיטריסט בחסד עליון.  גרי אקשטיין,איפה אתה??
 
 
פתיח הגיטרה ב"בלילות הסתיו" של שם-טוב לוי.
אם כבר מזכירים את שם-טוב, זה המאסטרפיס שלו. הגרסה של יהודית רביץ אמנם הוקלטה קודם, ואני סוגד לכל דבר שיהודית רביץ עושה , אבל הגרסה שלה לא מגיעה לקרסוליים של הביצוע האפי שלו. כן, ברור, שוב החליל שלו עושה את מלאכתו השמיימית, אבל אהוב עליי במיוחד אותו ליין גיטרה שפותח (שבגרסה של יהודית נשמע מחופף מעט)  

 

התיפוף ב"כחול וירוק" של עמיר לב.
אלוהים, כמה השיר הזה מרגש אותי. התיפוף החורפי, הסלייד גיטר של אמיר צורף שמחליקה את התשובות במהלך השיר וכלי המיתר ששוטפים ברקע לכל אורכו. יום אחד אולי אבחר רגעי קסם קולנועיים בקליפים. המבט של עמיר לב בילד שחולף על פניו הוא אחד כזה.

 

הסלייד גיטר ב"כנרת" של הג'ירפות.
השיר הכי טרי ברשימה הזו, והפייבוריט שלי מהאלבום המעולה האחרון שלהם. התקשרתי לגלעד כהנא לברר אם זה סלייד גיטר (צינור מתכת שמתלבש על האצבע של הגיטריסט ואיתו הוא מחליק על המיתרים) או שזה סטיל גיטר אמיתי (מהסוג שיושב על הברכיים של הגיטריסט, במאונך). גלעד סיפר שהגיטריסט מאד רצה להשתמש בסטיל גיטר ,אך מכיוון שלא היה לו הוא הסתפק בסלייד. כך או כך, זה תמיד צליל שאני מאד מאד אוהב . התחושה שהוא נותן היא של משהו מעט פולקי, עממי, אפילו עם אירוניה קלה. אגב, עוד שיר סלייד גיטר מעולה הוא "בית העלמין של חולון" של אהוד בנאי.

הפנדר רודס ב"אל תדאגי" של אסף אמדורסקי.
כמו שצליל הסלייד גיטר ירגש אותי בכל מצב (צריך לבדוק אם זה עושה לי את זה גם בשיר של מאיה בוסקילה, זה יהיה המבחן האמיתי!) כך גם הצליל החם, המעט רוטט של פסנתר הפנדר-רודס. ויש הרבה ממנו באלבום השני (והטוב ביותר,לדעתי) של אמדורסקי. "אל תדאגי" הוא יצירה מדהימה, תשע וחצי שבועות, סליחה,דקות, של שכרון חושים. שיר חורף מושלם.

הפסנתר שחוזר על הפזמון ב"מחר" של שלומי שבן.
שלומי שבן הוא מהאמנים המרתקים שפועלים כיום. והוא ידיד טוב.  מה שמעניין בו הוא  שלמרות מוצאו הקלאסי למהדרין, האמנים שאותם הוא הכי מעריץ הם דילן, לו ריד , מאיר אריאל, פורטיס וערן צור. חשיבות הטקסטים מבחינתו עולה על המנגינה. הוא סיפר לי שדווקא כספי ורכטר מדברים אליו פחות. כך או כך, לשיר "מחר" מהאלבום הראשון שלו (והיחיד בינתיים, יאללה בן-אדם, אנחנו מחכים!!) יש מנגינה מורכבת ועמוקה, לא מהסוג שהיה יוצא לבוב דילן בקלות. והפסנתר שחוזר על הפזמון המרגש הוא השיא של השיר הנפלא הזה.

מכונת התופים שהופכת לתופים ידניים ב"עוד נגיעה" של הנטאשות.
ה c-part שבשיר ("עיר ללא עיר..") לפתע מצטצמם אל צליל סגור יותר ועובר למכונת תופים. הברקה. אבל כשמיכה שר "תראי,יש בזה טוב לשנינו,אני ואת.." בסוף החלק הזה התופים חוזרים לידיו של ז'אן פול זימבריס. זה יוצר קתרזיס שאני מחכה לו בכל האזנה, וזה מתעצם עם נגינת הפסנתר שנכנסת אח"כ. 
 
 
כלי המיתר ב"אהבה יומיומית" של יהודית רביץ :
שיר קטן, צנוע, במקצב של חמישה רבעים, למילים של תרצה אתר. העיבוד, אגב, של מתי כספי. יצא לי פעם לבלות כמה שעות קסומות בחיקה של יהודית. (לא כולל את שלוש השעות שהיא עמדה לידי בהופעה של ניל יאנג בבריכת הסולטן והייתי אחוז התרגשות מזה). גרייניק אני ונתן כהן ישבנו פעם באיזה פאב בהרצליה, נתן כהן קרא לה להצטרף. שוב הייתי נסער כמובן. אני זוכר שהיא סיפרה לי שהשיר שלה שהיא הכי אוהבת הוא "אהבה יומיומית". ואני התמוגגתי,כי גם אני.
 
 
חליל הצד ב"אדבר איתך" של חוה אלברשטיין.

הזכרון המוזיקלי הראשון שלי נוגע בשני תקליטים שהיו בבית. סיפורי פוגי וכמו צמח בר. אמנם מוזיקה הייתה ברקע אצלנו עשרים וארבע שעות ביממה (כולל בלילה, בחיי) אבל מוזיקה קלאסית בלבד. ובקסטות. הורי כמעט ולא החזיקו תקליטים עם שירים. אבל את שני אלה אני זוכר בבירור. לכן תמיד יהיו לי סנטימנטים מיוחדים לאלבום הזה,מעבר לעובדה שהוא אחד מהאלבומים הכי טובים שיצאו פה. כילד בן חמש ידעתי בע"פ את השיר "אדבר איתך" . קצת ביזאר שילד בגיל הזה ישיר "יש בי כח, יש בי כח, אל תחוס עליי, אל תפריע לקוצים שלך לשרוט את רגליי". אבל בסוף יצאתי סטרייט. השיר הזה במיוחד, כמו רוב השירים באלבום, נכתבו כתגובה לצלקות שהותירה מלחמת יום הכיפורים. הטקסט של רחל שפירא מדהים בעיניי. איזו עוצמה רגשית יש בשורות האלו: "לא אשאל אותך מדוע/ לא אחריד את בדידותך/ זהירה, כמו מהססת/ בין אותות חיבה וחסד/ אדבר איתך". נקודת המבט של האשה שמנסה לסדוק את החומה הרגשית של הגבר. ההקרבה שלה, לטובתו. טקסט מדהים.  אה, כן, שכחתי בכלל מהחליל בהתחלה, לשם כך התכנסנו. אז הוא פשוט יפה נורא. עיבוד של מתי כספי,שוב.

 
ליין הגיטרה של  heart away- עמית ארז.
אליוט סמית' לא באמת מת, הוא חי וקיים בתל אביב תחת השם עמית ארז. זה אחד מהשירים היפים ששמעתי שיצאו בשנה האחרונה. אפילו אשתי שממעטת להתלהב ממוזיקה חדשה הוקסמה.  אני מפציר ומפציר לכל מי שלא מכיר,חפשו את זה השיר, ותודו לי למכביר. הוא אחד האנשים המוכשרים בעיר. ולמי שיש אינטרנט מהיר? לא להוריד, קנו במשביר. עמית ארז יהיה תודה-אסיר.
 
 
ריף הגיטרה האקוסטית ב"מעיין" של קורין אלאל.
יהודית רביץ (שוב היא כאן, מה קורה?) היא מפיקה מוזיקלית מחוננת לדעתי. אני מעריץ את העיבודים של אנרטיקה וזן נדיר (שניהם בהפקתה) ,כמו את השלישי של אהוד בנאי שגם היא הפיקה . לא יודע אם הריף הזה הוא הברקה של קורין או יהודית, אבל הוא ממכר. ותמיד חשבתי ש"תחרות כלבים" של אביתר בנאי שואב ממנו גם כן.או שזה רק אני.
 
 
האורגן המונד ב"סתיו יהודי" של אריק איינשטיין
הוראות הכנה: קחו טקסט של אברהם חלפי,הוסיפו לחן של יוני רכטר, ייצקו מעל את השירה החד-פעמית  של אריק איינשטיין. קבלו זהב טהור.
סתיו יהודי" הוא השיר הכי חכם ומרגש שנכתב על יום הכיפורים. הקלידים בחלק האינסטרומנטלי באמצע השיר מציפים אותו באווירת קודש רגע לפני כניסת התופים המרוממת.
 
 
תופי הטם טם בפזמון של "יום מסה" של מתי כספי.
יש כל כך הרבה רגעי מופת בעיבודים של כספי. החליל שמנגן את המנגינה בפתיח של "הנה הנה", כלי הנשיפה שבטה טה טה טם בפזמון של "לא ידעתי שתלכי ממני", ריף האקוסטית ב"ימי בצורת", האינטרו התזמורתי של "נח" (שוקולד מנטה מסטיק שולתתתים!!!1) או פשוט תפקיד הפסנתר בברית עולם. אבל יש לכספי שיר נפלא מהאלבום הראשון שאינו מן המוכרים שבשיריו. אני בספק שהוא מנגן אותו בכלל בהופעות שלו.  "יום מסה" (מהאלבום הראשון) הוא הכספי האהוב עליי. לחן נפלא למילים של משה טבנקין. אמנם אין כאן מפגן תיפוף יוצא דופן, אבל הסינקופה בפזמון כשמתי שר "מערה יער-אטום\ שחללו- בלוי"  ותופי הטמ-טם בעקבותיה מרגשים אותי תמיד.  
 
 
הצ'לו של יובל מסנר ב"פרח שחור" של כרמלה גרוס וגנר
בכל הופעה של ערן צור שנכחתי הקהל מחא כפיים בהתרגשות ברגע הזה, כשהצ'לו חוזר על המנגינה של הבית (אחרי הפזמון הראשון ואחרי ה c-part  ). השיר הזה בעיקר מזכיר לי את הלילות הארוכים שהעברתי בנסיעות באוטובוס בלהקה הצבאית בתחילת שנות התשעים והאזנתי בדיסק-מן החדש שלי לאלבום הזה. ואיך שהלב פירפר במיוחד בקטע הזה של משיכת הקשת בצ'לו.
 
 
הג'מג'ום האינסטרומנטלי ב"ככה היא באמצע" של כוורת.
איך אפשר בלי כוורת? יש כל כך הרבה רגעי קסם מוזיקלים בלתי-נשכחים  אצל כוורת.  בשניה הראשונה עלה לי בראש הפתיח של "ביום ובלילה" שאותו תמיד אהבתי (השיר עם החרוז המטומטם ביותר שנכתב:  "ילדה מסודרת, עשית שיהיה לך טוב, יש דבש בכוורת, ויש לך את יעקב"). אבל אני משוגע על "ככה היא באמצע". והסולו כלי נגינה באמצע מלא פאן טהור ומייצג את  רוח השטות של הלהקה. סולו פסנתר חשמלי של רכטר, ואז סולו חשמלית (קלפטר? שמיר? דני?) וסולו בס מגניב לאללה של אולארצ'יק. והרגל מתופפת כהתנייה קבועה. זה כל מה שרציתי לפי המידה.
 
 
האינטרו של "לא יודע איך לאמר לך" של תמוז.
טוב, נו, ברור. גם המעבר של הקצב לדאבל טיים באמצע השיר.

 

 
רגע. זהו?  ואיפה הבוזוקי של פוליקר?? ומאיר אריאל? ואריק לביא? איפה פורטיס וסחרוף? איפה הסקסופון של ירוסלב? ופתאום אני מגלה שאין כאן בס-ליינים אהובים בכלל.

יש עוד עשרות דוגמאות מן הסתם. אז יאללה, שפכו. תביאו ימבה. כולי אוזן.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

אודות עידן אלתרמן
שחקן וקומיקאי

79 Responses to שיא הרגש 2

  1. מאת גק"ע:

    1. 30 השניות הראשונות של סולו הגיטרה של בלחסן בבתוך הצינורות.

    2. התופים בפתיחה של נקמת הטרקטור עושים את התפילה של יום כיפור

    3. החצוצרה של אבישי כהן ב-15 דקות.

    4. הסינתי בשיר הושא של מי רצח את אנגנתה פלסקוג של נושאי המגבעת

    5. הצלו של פוסטל באמא שלי של די אקס טם.

  2. מאת ספוטניק:

    הפתיחה של "הפוך" של פורטיס סחרוף, עם הבס והכניסה של התופים החד גוניים..

    הפסנתר של שלמה גרוניך ב"אלוהים מרחם על ילדי הגן"

    התיפוף של איסר טננבאום ב"סוף הדרך" של רוקפור.

    ושלושה שירים, שהם בעצמם רגעי קסם:
    "רותי" בביצוע של אריק אינשטיין, "סורו מני" של אלכסנדר פן בביצוע של גידי גוב,
    ו"לו היו שתי ידי" של תירצה אתר, מהאלבום שהוקלט בהופעה לזיכרה ע"י גל"צ.

  3. מאת ריקי:

    אבל למה לי לקחת ללב בעצם

  4. מיילס דיוויס..תשמע כמה אלבומים.עם כול הכבוד למוסיקאים שהזכרת תנסה.

  5. מאת דודי:

    של ברי סחרוף.

  6. מאת האחות:

    יכול להיות שפיספסתי משהו: מי זאת הבחורה המוכשרת מהסיפור על השיר של גידי גוב? מה קרה איתה אח"כ? אנא וגו'…

  7. מאת ניר:

    עידן,

    מאוד אוהב את הבלוג. יש בו הרגשה של אנשים כמונו, שלא רק אוהבים מוזיקה וקולנוע, אלא ממש מרגישים אותם, ולא פוסקים מלחפש כל הזמן עוד ועוד שיר וסרט שיזיז עוד משהו בלב בפנים.

    אז הנה 3 רגעים מוזיקליים שקפצו לי לראש:

    מעבר התופים של דני מקוב ב"שקט" של נקמת הטרקטור. כל כך רציתי לראות אותו עושה את זה, ואז בהופעה ב"לוגוס" פשוט ראיתי פס לבן מרוח על כל מערכת ההתופים, מהמהירות…

    הפתיחה השמחה של "בת הדייג" של מרים אביגייל, שמזכירה לי את ציפורי לילה של דורון נשר, שלימד אותי שזו לא בושה להנות משירים שעושים לך טוב בלב, גם אם הם לא באופנה כי הם שירים עבריים עתיקים

    כמעט כל פריטת אקוסטית של דני רובס, ובמיוחד ב"אל תכעסי עלי" מ"מסגרות" שהפיק מתי כספי

    ולמרות שאחרתי את המועד, קטע משיר "לועזי": הצליל גיטרה סולו של רוברט פריפ ב Fallen Angelשל קינג קרימזון מתוך האלבום Red פשוט ממיס את הלב שלי מיד…

  8. מאת נאור:

    איך אפשר שלא לפתוח עם מאיר אריאל!
    ב"ארול"- השורה של האקורדים החצי מוקטנים שהולכים ועולים בטון, מספר פעמים בשיר (אחרי "שגם עקיבא"…)
    הפתיחה של "חיפה מול הים", מיכה שטרית!
    הבנג'ו (זה בנג'ו, לא?) ב"טבריה"!
    הפתיחה של "כשזה עמוק"! (אגב, שמתם לב שהמלודיה של הפתיחה הזו היא בדיוק אותה המלודיה של הסולו גיטרה חשמלית ב"זן נדיר"?

    ועידן, הנה לך נושא לפוסט- כפילויות. לדוגמא- המבנה של האקורדים ב"היא לא תשוב" של אתניקס, זה בדיוק, אבל בדיוק "Lay lady lay" של דילן, ומדובר במהלך אקורדים כל כך מיוחד, שאי אפשר שלא לשים לב להשראה הישירה.
    או למשל המלודיה ב"ניצוצות", כשברי שר "ניצוצות של הבנה", המלודיה היא בדיוק המלודיה של She's like a rainbow של הסטונס. גם זה לא צירוף מקרים, אלא תת מודע!
    נושא מעניין.

  9. מאת עידן אלתרמן:

    האחות, הנערה מהסיפור היא יהודית רביץ.ציינתי שתי שורות קודם את העובדה שהיא הלחינה אותו
    ניר,תודה לך. את השיר "בת הדייג" אני לא מכיר.אבל מסכים איתך שמסגרות של דני רובס הוא אלבום טוב. היה לי אותו בתקליט,אין לי אותו בדיסק. הבאת לי רעיון לרכישה.
    ספוטניק, סחתיקה על שציינת את "כמו ציפור בחדר" של תרצה אתר. זה אלבום מקסים,בעיניי
    גק"ע-אתה עוד סימן ברצף שאומר לי לשמוע כבר את אבישי כהן, אחפש את המוזיקה שלו בימים הקרובים! תודה

  10. מאת עידן אלתרמן:

    אני שומר למשינה מקום של כבוד בפוסט הכפילויות

  11. מאת shin:

    כמה קטעים של ברי סחרוף ב"האחר" – בעיקר נכנע לך (יש איזה קטע באמצע השיר בקצב איטי ומסתלסל) הטבלה בתחילת "מונסון" (וכל מה שמגיע בעקבותיה)

    טבלה ראויה גם ב "געגוע" הנהדר של אתי אנקרי וגם חליל הודי באותו שיר.

    יוני רכטר הראשון – "התכוונות"
    . תקליט מקסים כמו גידי גוב הראשון. הפתיחה של "שוב היא כאן"
    הסולו של שלמה יידוב ב"וגשם יורד"

    אלון אולארצ'יק עשה והפיק כל כך הרבה דברים מדהימים ויש לו המון הברקות קטנות. נגיד "יום בלי מילים" (דואט עם… אתי אנקרי) או הבס ב"בעינייך"

    ואם אולארצ'יק זמר של מוזיקאים, מיקי שביב הוא בכלל "פיספוס" שבכל ארץ אחרת היה הופך לכוכב גדול.

    "קול גלגל" מתוך "מחפשים את דורות" של שוטי הנבואה הוא חתיכת דבר מדהים.

    עיבוד הכינורות ב"טיפה של אור" מתוך אביתר בנאי האחרון תפס אותי.

  12. מאת ריקי:

    עמיר לב, "המים הכחולים", הגיטרות אחחח.
    רונה קינן שרה "קסיוס מחמדי" באלבום שירי יונה וולך שעשתה עם ערן צור, ומושכת את "המחמדי", וגם הגיטרות בסוף השיר. שיר ענק.
    שמעון אדף מסנן "טיפשה" בשיר "קו …" שיצא באי פי מיוחד שהופיע בספר השירים שלו. וגם איך שהוא צורח בסוף השיר.
    "היא קורצת לי בעין", זועק ערן צור בשיר "קרבות תרנגולים".
    הגיטרות ב"בנות הים" של משינה, מתוך מפלצות התהילה.
    "דם על הים", אלג'יר. התופים, הגיטרות.

    הפסנתר ב"אי ירוק בים" של יעל לוי.

  13. מאת חייש:

    החצוצרות ב oh, comely של NMH, אחרי הבתים ולפני הקטע של Goldaline.

  14. מאת AP:

    הבס בפתיחה של "לייב אין בית שמש" של נושאי המגבעת.
    הסולו-ריף גיטרה ב"תלוי על הצלב" של פורטיס.
    כשהגיטרה מוסיפה אפקט טרמולו ב"אני אחלום לנצח" של הקספרים.
    התיפוף ב"נעליים" של פורטיס".
    הבס בפתיחה של "פלוגה בקו" של מאיר אריאל (השיר הישראלי האהוב עלי).
    הפתיחה של "סוף עונת התפוזים", וגם המהלך אקורדים שבין הבית לפזמון.
    הגיטרה של פוליקר ב"שלל שרב".
    הסולו בוזוקי באמצע של "יש דברים שרציתי לומר" של פוליקר.
    הבס של עובד אפרת ב"כל האמת" של הקליק. בעיקר בגרסת לייב, יש קליפ ביוטיוב.
    הדו שיח בין האקורדיון והבוזוקי(?) ב"בתוך נייר עיתון" של טיפקס.
    השינויים הקצביים וכמובן הסיום של "עדינה" של פונץ'.
    יש עוד כמובן, אבל כרגע זה מספיק.

  15. מאת גיאחה:

    עוד פוסט אינסופי מופלא ומעלה חיוכים וניגונים, שיוליד עוד תגובות אינסופיות ונהדרות כאן.

    מסכים עם כל הנאמר על אמדורסקי, רונה קינן, עמיר לב – שלושתם מלאים רגעי אושר כאלה. ומסכים יותר מכל עם "את שקט" של אביתר, אחד הרגעים היפים בהיסטוריה.

    רשימה חלקית בהחלט:

    אפרופו מברשות על סנר – הפתיחה של "גם כשאני איתך" של ביקיני, אחד השירים היפים ביותר שהוקלטו בארץ אי פעם, הוא כזה: שובר לב ומחבק בו זמנית.

    הקאסיו ב"חרש ביבבה" של אמדורסקי באלבום הראשון, וגם זה שמנגן את המלודיה ב"עדר של שוורים" של אביתר בנאי, מהאלבום השני והכל כך לא מוערך מספיק שלו, "שיר טיול".

    עוד – בהמשך…

  16. מאת ואגו:

    מילא אתה,
    אתה, יש לך לשמוע איזה שיר שניים,
    אלבום,
    עשיתם לי פה רשימת האזנה שתגרום לי להיות מוקצה מחנויות התקליטים (עוד אומרים את זה ככה או שאני ממש נהיה זקן).
    הייתי שמח לתרום משלי אבל הזיכרון.
    זה לא היה צד חזק שלי.
    אני צריך לשמוע כל שיר שכתבתם עליו רק כדי להגיד – אה, נו בטח.
    הזכרון זה החלק החלש.
    אז אני מנסה לדפדף לי בספריות ולהזכר ב :
    בפתיח של שמלה אדומה של הקספרים – שהיה הכי קרוב שלנו לנירוונה.
    והפסנתר המזייף שלהם בקומיקאים.
    אף פעם לא תדעי של ארצי מלטף ברמות שלא ברור מה יותר קסום הקלידים או הגיטרות.
    הפתיח תופים של אהביני של קלינשטיין
    הגיטרות סלייד באבשלום שבלול – רוקפור
    אם כבר שיר בוקר – אז התעוררות של שם טוב
    הפאנינג המטורף בפנס הרחוב – תמוז
    הגיטרות אה לה תיבת נגינה בלוליטה של אנקרי
    הבס המתופף ב 15 דקות של אמדורסקי
    הפתיח הדרנטי של סוף לסיפור של רביץ
    הכינור המלווה בטרמינל של אריאל

    ובשביל ממש לקלקל
    שיא לפני השינה – המיתרים הפותחים של לוט – של יוני
    בלוך.

    לילה טוף

  17. מאת עידן אלתרמן:

    ל-shin, מסכים איתך לגבי הסולו ב"וגשם יורד" מתוך הראשון של רכטר.פעם חשבתי שזה שיר הבדידות האולטימטיבי.עדיין.("ולי אין לאן ללכת.."), גם אהבתי כמוך מאד את הבס בשיר "בעינייך" של אלון אולארצ'יק ואת ה-טום טום טו דו טום ב"יום ללא מילים" ולגבי מיקי שביב…כוסאמאמא של הגלגלצניקים שלא לקחו בשתי ידיים שיר גאוני כמו "מלך הזמנים הקטנים" שלו
    AP, מסכים עם הגיטרות של "תלוי על הצלב" מאיפה הסוסים של פורטיס. הייתי הולך גם על הריף גיטרות דיסטורשן של "את לא" מהשוטר פושע והגנב הלוחש שלו
    גיאחה–אני לא מכיר את השיר של ביקיני שציינת,כדאי שאבדוק
    ואגו הבאת אכבר רעיונות לטעמי–התופים ב"אהביני" של קליינשטיין!!! נפלא, הייתי הולך גם על הבס-ליין של "קר שם בחוץ", וכמובן הסלייד גיטרות ב"אבשלום", ברור..

  18. מאת רעות מהאייפוד:

    נאור, אתה בטוח ש-lay lady lay? לא שאני מבינה הרבה באקורדים וזיהויים (אני יותר עם חטיבת הקצב), אבל השיר הזה הוא כמעט אחד לאחד קאנטרי האוס של בלר…

  19. מאת יעל המקורית:

    קראתי והנהנתי פעמים רבות בהסכמה, על יהודית, ג'ירפות, שבן, "את שקט", repeat על "שמש שמש" שעשיתי בעצמי לא מזמן, ועוד. מה שכן, אם לבחור רצועה אחת מ"אהוד בנאי והפליטים" בגלל התיפוף של ז'אן ז'אק היקר, אין ספק שזו "ערבב את הטיח" (ואפרופו, מומלץ לשמוע את גרסת הכיסוי של הבילויים), שמדגים יפה את יכולתו לקחת קצב מונוטוני ולהפוך בו כל מכה ל"בום!" מלא חיוניות ביד פלדה. ובכלל, כמה מעבודות התיפוף הנהדרות שלו בז'אן קונפליקט.

    כשמפלס העייפות יירד בבוקר בטח יהיה לי יותר מה לתרום לרשימה, אבל בשליפה עכשיו:

    ליין הגיטרה שהוזכר פה של אורן קפלן ב"תלוי על הצלב". הפתיחה בג'יבריש אופראי ב"דבש", והקטע שבו המוזיקה נעצרת ופורטיס צועק: "בג-לאל-זה!". איזה יופי של מעבר.
    אצל החצי השני, הסימפול של בלה ברטוק ב"נפתלי הדג" שמכניס לאווירת הרצון לשקוע במעמקים כבר בתחילת השיר. הזכירו את "מונסון", שהוא אומנם לא מהפייבוריטים שלי אצל ברי, אבל יש בבתים מין סאונד מוזר של שריקות מתכתיות שצץ לפעמים ברקע ולא קשור לכלום, והוא מאוד מזכיר לי סאונד של סוג של זיקוקי דינור שנקרא Sworm of bees. יש לי סימפטיה ביזארית אליו. די, אני יכולה לכתוב רשימה שלמה רק על פורטיס-סחרוף…

    "הממזר" של יאפים עם ג'יפים, בגלל השבירה של המשפט "לא לפחד". אחרי המילה "לא" המוזיקה פתאום נעצרת על בלימה, ואזי, מתוך חצי שנייה של דממה, מגיע ההמשך שנשמע כמו ציווי – "לפחד!!!" – ופותח סערת אנדרלמוסיה של קקפוניה וצרימות שמעוררת צמרמורת ובעתה. יופי של עיבוד בדיסק מהפנט.

  20. מאת יהונתן:

    ואני הקטן מוסיף לרשימה את התופים בתחילת הבית השני של "זה מה שנשאר" ואת ה"נה נה נה" בפזמון של "במטוס סילון", שניהם של שלמה ארצי ושניהם עושים לי מין תשוקה לחופש. לעוף, לרוץ, לדהור.

    וגם את הפעמונים או הטמבור (מה זה שם, באמת?) של יהודית רביץ ב"נעמיד פני יתומים" היפהפה. צלול ממש כמו השירה שלה.

    המנדולינה או הגיטרה (ושוב אני לא מצליח לזהות את כלי הנגינה…) באמצע "אביא לך" של אהוד בנאי. זה הקטע שבו השיר נהיה מזוקק והוא גורם כל כך הרבה אושר. הוא פשוט חלומי.

    השירה המשותפת של יעל לוי ודויד ברוזה בפזמון השני של "עד עולם אחכה" בה כל הגעגוע של השיר מתפרץ.

    וגם הריף פסנתר בתחילת "לילה לבן בשדות בית לחם" בגירסה של הדודאים, כמובן. זה בא מייד אחרי שהם שרים "אור הירח על ההר", ומקפיץ אותך בשנייה משדות בית לחם היישר אל תוך מועדון ג'אז. שבריר שנייה ושוב אתה בשדות.

  21. מאת דרורית:

    הפסנתר בהתחלה ובסוף של "אם זאת אהבה" שמזי כהן שרה ב"פרמיירה" במיוחד בסוף אחרי השורה "אין לי שום תקווה" קורע אותי לגזרים כל פעם מחדש.
    ואלון אולארצ'יק ב"בעיניך" כל השיר כולו מדהים.
    סולו הפסנתר עולה – יורד של יוני רכטר ב"לא מכירים"
    ולגבי השיר של כוורת שהזכרת, לי הפסנתר שם מזכיר (כמו בעוד שירים של כוורת) את סטילי דן
    הלהקה אולי, הכי אהובה עלי בעולם.
    ושלחתי לך מייל עם
    all for leyna

  22. מאת דרורית:

    עוד שניים ההתחלה (נדמה לי שאלה פעמונים, אבל אני צריכה לשמוע שוב) של "ענבלים" ב"ששת"
    ואני יודעת שזה ווקלי ולא מוזיקלי אבל הכניסה של שלום חנוך ב"חצר המלך" של אביב גפן
    "ויש מקום אחר יפה יותר קרוב לכאן"
    מביא אותי לדמעות

  23. מאת סופגניה:

    כל כך כיף לקרוא אותך. יש לי עוד המון מה ללמוד כאן על מוסיקה.
    הקטעים המרטיטים שלא עוזבים אותי:
    הפתיחה לשיר "הנסיך הקטן" של "קצת אחרת" החליל גומר אותי מרב עצב.
    בשיר "אני חייל" ששר שלמה ארצי יש איזה קטע עוצר נשימה לקראת החזרה על הבית הראשון. משהו שנותן תחושה של רוח סערה שעוד מעט תגיע עד לשומע. מצמרר.

  24. מאת סתוסתו:

    איזה כיף איתך ועם המפגן אהבה דביקה הזה. משום מה לא קיבלתי עליו אימייל, למרות שנרשמתי.. אבל דרוריתה העבירה את השמועה. ועל הפוסט אני כבר אשב בשקט בערב, אחרי העבודה

  25. מאת סתוסתו:

    אז מה אם ארוך? זה על מוסיקה, זה כייף, זה מעניין, ואנחנו נהנים קשות. כן ירבו

  26. מאת דרורית:

    כנראה שזו תהיה התגובה הקטועה בהיסטוריה
    עוד שניים וזהו
    "זה רק געגוע"
    של שלום חנוך. לא יכולה להצביע על קטע מוסיקלי ספציפי, אבל המלודיה נפלאה לכל אורך השיר
    ולדרור קרן ואורי לשמן יש ביצוע נפלא ל"במקום שבו אנו צודקים" של עמיחי. לצערי שמעתי אותו רק בלייב בהופעה שלהם.

  27. מאת דרורית:

    יאללה. אחרון ודי.
    נעימת הנושא של "בלוז לחופש הגדול" של רפי קדישזון. ללא מילים.

  28. עידן לא הספקתי לברך אותך על ההצטרפות ועל הבלוג המקסים למרות שראיתי אותך בקפה השכונתי ולמרות שפעם הוצגנו זה לזה באותו קפה ממש על ידי אמא שלך.. מכל מקום. ברכות, כמי שגם מנסה לתת בבלוג שלו לעתים ביטוי לריגושים שבאים ממוזיקה, כיף לי לקרוא אותך. יש המון רגעים כאלו, וסתם אני חושב על קיט פירסון נכנסת פתאום עם
    Don't talk to me about being alone
    וכך מצטרפת ל REM
    לרגע והכניסה הזו היא רגע מהסוג שאתה מתאר. וכל רגע ב Sunday Morning
    גם כשלראשונה היה לי נגן דיסקים לפני המון שנים וגם אייפוד לפני לא כל כך הרבה זמן דאגתי שתקליט הבננה יהיה הראשון שיעלה עליהם. ואני גם רוצה לומר שלסוניק יות' בשיר
    Dirty Boots
    היו רגעי גיטרות כאלו מקסימים ומסעירים שכשנהגתי עם זה באוטו (זה עוד היה קלטת אודיו!) כמעט הייתי עושה תאונה ברגעים האלו. ואסיים עם משהו ישראלי, בשלושה ימים של לאה גולדברג, של בלאגן, המעבר מהלילה ליום כה מקסים מוזיקאלית.

  29. מאת עפרה:

    אתה תענוג עידן! (לא נגיד משהו דבילי כמו אתה מעדן עידן) אני ראיתי אותך דוקא מג'נגל בפסטיבל הסודי והמקסים בעין חרוד עושה עבודה טובה! ועכשיו המוזיקה, איזה כף

    איך נתחיל.. הגיטרה של אילן וירצברג ב"לא יכולתי לעשותעם זה כלום" (לא יכולה לעשות כלום עם זה שאני לא זוכרת את שמו המדוייק) כבר ציינו פה כל נגיעת פסנתר של יוני, את גבריאל בלחסן, בכלל אלג'יר- דוקא השיר זיקוקים משבית אותי מכל מלאכה, מהפנט.
    ועם מדברים על היפנוט-
    הדבר בראשון שעשה לי את זה כילדה קטנה- הפתיח של "הבובה זהבה" פתאום בין "הי גילו גילו נא" וימי החנוכה" נשמעו צלילים שהביאו מחוזות אחרים- זהו. החלילן מהמלין של המוזיקה יצא לדרך.
    ואם כבר החלונות הגבוהים- הקול השני של ג'וזי כץ ב"אינך יכולה" ואם כבר -אריק אינשטיין, יש מליון אושיות, אבל בא לי על התופים הקלסיים כ'כ בפתיח לכמה חם- של מישה סגל, ומה רע בגיטרות המאד מפננות שם? ואם כבר אושיות שלום חנוך- הגונג ב"אבשלום" ובכלל כל שבלול שכל צליל שלו מלא באהבה חדווה וכישרון ענק.
    ואם כבר אולדיז- הפתיח הכבד/מחצצר של "ולו היה ביננו אלא זוהר" וקולה הנהדר של צילה דגן, ומה עם הגיטרה שהפכה למצמררת שלא מרצונה ב"שיר השלום"? (החייל דני סנדרסון) וקולה המפיל של מירי אלוני?
    ו.. הפתיח המכנר של "ילדים זה שמחה"- תענוג לכל הורה
    ו.. ו.. נשאיר מקום לאחרים

  30. מאת לי:

    ב"לפתח הר געש" של דני ליטני ששרה חוה אלברשטיין בעיבוד של מתי כספי.
    ונדמה לי שבכל שיר שמתי כספי נגע בו יש משהו כזה.
    אה, ובאמת נדמה לי שהוא עיבד גם את :ציפור שנייה" בביצוע סוזן ופרן – הפתיחה של הגיטרה שם.

  31. מאת ערן:

    למרות שבעיני זו יכולה להיות רשימה נפרדת לגמרי, אני אוסיף כמה סולואים ישראליים מצטיינים:

    סולו הגיטרה של מורדי פרבר ב"הכניסיני תחת כנפך". הכל בשיר הזה מושלם, מהטקסט של ביאליק עד לליווי הנפלא של יהודית רביץ, וגם בכלל ב"חמוש במשקפיים" שבו הוא מופיע, ותמיד היה בעיני אחד היותר אנדר-רייטד של אריק איינשטיין.

    עוד אחד מתקליט של אריק, הפעם "שביר" שגם הוא היה תמיד אחד הפייבוריטים שלי: הסאונד המושלם והסולו הפשוט והנהדר של יצחק קלפטר "יד אחת עושה את זה", אבל איזו יד!

    הסולו של חיים רומנו ב"היא קילקלה את כולם" של פורטיס. רוק'נ'רול טהור.

    אחד של פוליקר, ודווקא לא בוזוקי: "האש נמשכת" של בנזין.

    ולסיום, כל סולו סינטיסייזר צ'יזי שצביקה פיק אי פעם הקליט.

  32. מאת נאור:

    כן, אני בטוח.
    אגב, מישהו פה מכיר את יוסי פרץ? עידן, אם אתה לא מכיר אותו, אז חובה את "לפעמים אני בוכה" (הוא לא זמר מזרחי, לכל הסקפטים).

  33. מאת מיקי:

    קודם כל, נכון שהיו שני מיקי בפוסט הקודם, אבל לפחות אחת מהם היתה בחורה – זו אני (עם הסמית'ס ופול וולר)…

    הזכירו פה הרבה את אריק איינשטיין – אני אזכיר רק את הפסנתר בפתיחה של "עוד יהיה" (יוני רכטר? אני די בטוחה). יש משהו פשוט נפלא בקטע הקצר הזה, ששונה מהלחן של שאר השיר. קצת מלנכולי, מאוד מרגש.

    הפוסטים שלך נפלאים. תחזור מהר.

  34. מאת הלל כהן:

    איכשהו לאחרונה קצת מאסד עלי ביקורות מוזיקה, אבל משהו בציון הרגעים שאני תמיד נוהג להריץ פעם אחרי פעם (ומנסה לגרור את הסמן במדיה פליר בדיוק לשניה הנכונה) ממש מחזיר את החשק לקרוא על מוזיקה.

    ולביזנס:

    האנחות של דיוויד בואי על רקע גיטרה בהתחלה של Drive In Saturday.

    בפזמון האחרון ב I Feel The Earth Move של קרול קינג, כשהיא מרביצה את 'a tumbling down השני.

    כל Dreaming Of You של The Coral.

    ב-Golden Years של בואי, הוא הוא נוטה מדי פעם לזרוק איזה "Angel" בקול גבוה, מה שהופך את השיר הזה לבעצם כל מה שהביג'יז רק חלמו להשיג.

    בפזמון השני בAir Neath My Fingers של הוויט סטרייפס, ג'ק וויט צועק "הי" ואז נכנסים כלי הנשיפה. תמיד חשבתי שאם הייתי מביים קומדיה רומנטית, על רקע הקטע הזה הגיבור היה מנשק את הבחורה, כשהמצלמה עושה שלוש-מאות שישים סביבם, ואז עולה בקריין-אפ עד ששניהם בקושי נקודה על המסך.

    ל-שה-נה-נה יש המון רגעים כאלה בגריז. בעיקר כששלושת הגברים שרים ביחד, נכנס הקול הגבוה, אחריו הבריטון, ואז הבאס. מעין משחקי Barber-Shop Quartet כאלה.

    הסולו בללייקה ב"מרוסיה" של הבילויים.

    אני חושב שלכבש השישה-עשר שווה להקדיש פוסט שלם. עולים לי עכשיו "עכשיו להוציא את התקליט ולהפוך לצד שני", "אבל הכי מצחיק זה להגיד כרובית", ו"הלילה טוב" האחרון, שמי שלא נרדם איתו לא באמת חווה ילדות.

    גם "משוחח עם כסא" של הג'ירפות זכאי לפוסט. "זה אחלה, וזה גדול – שיקו שיקו שיקו שיקו" ברמי מואשם באחזקת סמים קלים.
    בשיטין יש קטע (אמנם הומוריסטי) של גלעד כהנא מחקה גרופית, שקשה לי לשמוע בלי שזה יוציא ממני לפחות חיוך.

    יש אולדי, ששמעתי לראשונה ב"מאז יצא מתוק" בשם The Three Bells, של שלישית אחים ואחיות בשם The Browns. השיר מתאר את שלושת השלבים החשובים בחייו של ג'ימי בראון – לידתו, חתונתו ומותו. בפזמון האחרון של הלוויתו, קולות הליווי נעשים מלאכיים. זה קטע גדול.

    טוב, מספיק להיום. תודה על הפוסט.

  35. מאת סתוסתו:

    וגם אחורה בבלוג, בכלל התענגתי

    את רוב הפוסט שלך קראתי תוך הנהוני הסכמה, וחייכתי כשראיתי כמה שירים עם סתיו הזכרת

    והנה עוד שניים שעושים לי את זה:

    הכמה שניות של הקשה חלולה, ואז הגיטרות החורקות שמצטרפות, ואז שאר הצלילים שמעשירים, בפתיחה המקסימה של "אני מאמין" של כנסיית השכל. ובכלל, דברים בלחש הוא אחד האלבומים האהובים עלי

    התיפוף המהיר, ואז הגיטרה המייללת בפתיחה של "הנצורים והצודקים" של פוליאנה פראנק. וכמובן ה"אה הא הא" האגדי של זיוה

  36. מאת עוד מיקי:

    קודם כל אני אפרגן לך על הבלוג המשובח.
    מקווה שיצא לי להחליף איתך המלצות גם מחוץ לדפי הבלוג. בנתיים אמליץ לך על כמה רגעים מוזיקליים מעולים שאני בטוח שיצליחו לרגש גם אותך.
    החלטתי להתמקד בחצוצרות. הנה 3 קטעים שונים לגמרי מסגנונות שונים שמצליחים להשתמש בחצוצרות כדי ליצור אוירה או לשנות אוירה שכבר הייתה קיימת.

    Itamar Zeigler – The Score
    יצירה אינסטרומנטלית מדהימה שמורגש כאילו לקוחה מאיזה פסקול של סרט לא קיים (ככה לפחות אני זה מורגש אצלי). הקטע לקוח מתוך אלבום מעולה בשם:
    The Birds, The Sky, The Trees…All That Shit
    בשניה ה-00:44 נכנסים החצוצרות ואיתם משתנה האווירה המתקתקה של שתי הגיטרות שמנגנות לבד את הפתיחה.

    ואם כבר הזכרתי חצוצרות הייתי מוסיף גם את הפתיחה של שי נובלמן בשיר "ספרינג סי דיאז" מהאלבום הראשון. שיר מושלם לקום איתו בבוקר.

    שמעתי שהזכירו פה את אבישי כהן, אבל חשוב להזכיר שגם אבישי כהן החצוצרן עושה גם כן עבודה לא רעה בכלל בעולם הג'אז. בקטע "עין כרם" מתוך האלבום "אבנים" של הלהקה שלו Third World Love, אבישי מנגן סולו דיסטורשן עם החצוצרה בדקה 4:55. הסולו בעצם מוביל לשיא של הקטע ומגיע לאנרגיות מטורפות יחד עם שאר ההרכב, לאט לאט הדיסטורשיין יורד והקטע צונח ונעלם…השקט שאחרי הסערה.

    מקווה שאתה מכיר את הקטעים אם לא, אתה מוזמן להתרשם אצלי בסולסיק: MilkyGorelick
    ואם תאהב לקנות אותם בכל חנות דיסקים (אני מקווה).

  37. מאת עידן אלתרמן:

    לעופרה–האם את בטוחה שראית אותי מתקלט? לא עד כמה שידוע לי.אבל אולי אני סכיזופרן סמוי. אבדוק את הנושא.חוץ מזה אהבתי מאד את שציינת את הגיטרה של סנדרסון ב"שיר לשלום". מסכים איתך. גם לגבי אילן וירצברג ב"כשבאתי לקחת אותה". ובובה זהבה כמובן,שתמיד הטיל עליי אימה כילד…
    יהונתן! שמחתי שגם אתה אוהב את נעמיד פני יתומים" של יהודית. אכן שיר מקסים,וצודק, יש שם פעמונים. לעומת זאת,ב"אביא לך" של אהוד בנאי זו לא מנדולינה לדעתי כי אם בנג'ו. הימור שלי,אבל מה אני יודע אני
    סופגניה–לי באופו אישי קצת קשה עם שיר חייל של ארצי כיוון ששרנו אותו בלהקה הצבאית לפחות מאתיים פעם,יצא לי מהחורים.אבל הנסיך הקטן בהחלט נוגע ללב כבר בנגינת החליל
    לי–כתבת על "לפתח הר געש" ששרה אלברשטיין,לא מכיר את הביצוע שלה. רק את של ליטני. מה שמזכיר לי שאני צריך לקנות את הדיסק הזה (ימי החיץ קוראים לו,נדמה לי,לא?) סתוסתו, תודה על המחמאות,אני מסמיק ברגע זה.אייל גרוס, פעם הבאה שאתה רואה אותי בקפה השכונתי תגיד שלום. אגב,על איזה קפה שכונתי אתה מדבר? אני גר בבבלי,הקפה היחיד שיש כאן הוא בפסאז' שתקוע עמוק בשנת 1986. אבל מסרתי דש לאמא שלי. וסאנדיי מורנינג הוא באמת שיר ששוה לחיות עבורו. ובעניין סוניק יות' אני מסכים,למרות שאני לא בקיא בכל הרפרטואר שלהם,אבל את דירטי בוטס אני אוהב (גם את החדש שלהם שאני אוהב לשים בבוקר).
    דרורית, לא זוכר את המוזיקה של קדישזון מ"בלוז לחופש הגדול", מה שכן, אני דווקא זוכר את "הולכת את מעמי,לכי לשלום" מהסרט,איך אפשר לשכוח..
    מיקי שאוהבת את פול וולר-תודה גם לך
    ערן דינר–נשבע לך שבזכותך אני הולך לרכוש את "חמוש במשקפיים" שאין לי משום מה. את "שביר" דווקא יש לי (פעם גרייניק ואני עשינו בתכנית כוכבי השכונה פינה דבילית שנקראת "דיבוב עטיפות דיסקים" ואת העטיפה הזו דיבבנו גם.
    תודה על התגובות אנשים יקרים

  38. עידן נראה לי שגם (ואולי ביחוד…) אם אתה גר בבבלי (זוכר את הפסז' הזה אגב מימי התיכון שלי :)שהיה לא רחוק משם) אז זה הקפה השכונתי שלך:)
    http://www.notes.co.il/gross/24892.asp

  39. מאת עפרה:

    עידן מתוק (כ'כ קל לחבב אותך) הזיכרון שלי לא משהו אבל עזרת שם בהנחייה? למיטב זכרוני החזקת כמה כדורים אבל הדמיון אצלי יותר מפותח מהזכרון.. מה שבטוח שהיית שם לא? (או שגם את זה אני מדמיינת.. או ששכחת?.. בכל אופן תמשיך לעשות פה שמח. למה לפחד מחושך והרי הוא ילד טוב)י

  40. מאת אבינועם:

    רק להגיד מתי כספי .. בשיר שציינת אני אוהב את "ה נה נה נה, או טה נה נה"

    אצל כוורת – אני חושב שהשיר "האיש הכי מהיר"
    רווי הברקות מוזיקאליות, בלי רגע דל לאורך כל השיר. אין שם שניה לנשום לפני שנופל עליך עוד מהלך מוזיקאלי.

    חוצמזה, נתת רשימה טובה.

  41. מאת לי עברון-ועקנין:

    בביצוע חוה אלברשטיין – אני לא יודעת באיזה אלבום הוא מופיע במקור, אני שומעת אותו באוסף שלה של 16 הדיסקים.
    הוא שיר יפה גם בביצוע של ליטני אבל העיבוד של מתי כספי פשוט אלוהי…

  42. מאת ערן:

    ב"לו יהי" מ-73.

  43. מאת גק"ע:

    למיטב זכרוני זה לא בנגו אצל בנאי אלא כלי אחר ייחודי שהוא הביא פעם ממקום רחוק:)

  44. מאת גק"ע:

    יוסי פרץ הוא בעיני זמר ענק ומוזיקאי מושלם.
    לפעמים אני בוכה הוא אחד השירים הכי קורעים שאני מכיר
    וכל הסולו השני שלו מעולה

    והוא גם עשה אחלה מאסטרינג לאחיות פיק:)

  45. מאת עידן אלתרמן:

    גק"ע–אני לא מכיר מספיק את יוסי פרץ. מכיר קצת את להקת "דברים שעשיתי עם אחותי" (הוא משם,לא?) ואת הלהיט שלהם "מינה". וראיתי אותו על בימת הדומינו גרוס במופע "איך זה עובד באמת" יחד עם מודי בר-און וגדי פור בתחילת שנות התשעים,כשאני התחלתי להופיע שם. אז מבטיח לך לחפש את השיר "לפעמים אני בוכה" (שם מצוין לשיר).
    ועוד עידכון מהשטח. קיבלתי מייל מבחור שמו ליאור (ספוטניק באינטרנט) שתיקן איזה בלבול קל בעניין ההמלצות על אבישי כהן–אז מסתבר שיש שני אבישי כהן-אחד בסיסט ישראלי שמופיע עם צ'יק קוריאה והוציא אלבום סולו לפני כשנתיים והשני זה אבישי כהן החצוצרן מ third world love שניגן בחמש עשרה דקות של אמדורסקי. אוקיי, עכשיו הבנתי,כי אני קצת עשיתי מיש-מאש ביניהם.
    בכל מקרה, הוא שלח לי את הרצועה remembering להאזנה ועשה לי את הערב. זה פשוט יפייפה. אז תודה ליאור ספוטניק.

  46. מאת עידן אלתרמן:

    remembering של אבישי כהן הבסיסט,לא החצוצרן.

  47. מאת מעין:

    "נעמיד פני יתומים" הוא ההמנון החדש.
    שלום לחופש, לאזרחות, לשחרור מצה"ל.
    חברתי שירי עומדת לקבל ממני בעוד שבוע וחצי, לפני נסיעתה לשנה לתאילנד, את המלים של השיר המתוק-נכון הזה.

  48. מאת מירון:

    בלי קשר למוסיקה, המילים של עמיחי מדהימות והמשפט הכה חזק ורומנטי:

    בבוקר אני עומד ליד מיטתך
    צילי נופל על פנייך
    ומעמיק את שנתך
    ועושה לך תוספת לילה.

    איזו עדינות

  49. מאת ערן רבל:

    (מכיוון שלהתחיל לברור שירים לרשימה סטייל-עידן יהיה יותר ארוך…)

    הליין ב- lay lady lay הוא אותו מהלך אקורדים (קצב ו/או סולם שונה) כמו ב"היא לא תשוב" (אתניקס) ו"גורל נדוש" (יובל בנאי). אולו ליין היה גם בפזמון בשיר של בלר (Strange News from Another Star), אם אני זוכר נכונה.

  50. מאת mootchy:

    אשמח לצרף לרשימה כמה רגעי קסם גז'יים ישראלים, בדיסק האחרון של אבישי כהן- continuo יש קטעים מרטיטים שלא יכולים להשאיר אותך רגוע על הספה ומכריחים אותך להצטרף בסערה אל טירוף החושים של הטריו ביחד עם עמוס הופמן על העוד (תוספת מדהימה להרכב..).
    הקטע ששבה את ליבי הוא המעבר בשיר האחרון הנושא את שם האלבום: אחרי כמה דקות של סולו באס גא'ז/קלאסי של כהן, מצטרף שאר ההרכב לג'אם אוריינטלי מטורף (לדעתי מדובר בקצב של 13 רבעים), אפשר להריח את הערק באולפןולראות את הנגנים רוקדים ומקשיבים אחד לשני..

  51. הי מוצ'י,תודה. ומירון, מסכים מסכים עם הרומנטיות של הטקסט "בבוקר" של עמיחי

  52. מאת bernuli:

    לזכרו של ז'אן ז'אק הייתי ממליץ לכולם להקשיב לצלקת קטנה בגרסת הדיסק (היתה גם גירסה מוקדמת יותר)
    חוץ מזה – איך נשכח את מאיר ישראל באהבה שקטה של תמוז?

  53. מאת ציפי:

    לפני שאני בכלל מתחילה לחשוב על מומנטים מוזיקליים שכאלה (ויש כל כהההך הרבה), חוויה אחת:
    חזרתי לפני דקות מספר מההופעה של עמיר לב שיחיה בסינדרום הירושלמי.
    הוא עשה את המעבר היפה-יפה שלו מ"שש שעות שינה" ל- "Losing my life",
    ואז ככה פתאום עבר ל"נוסע במונית, לא זוכר את הכתובת", וככה שר לנו באמצע החיים את הפזמון של "תחרות כלבים" וחזר ל- Losing.
    זה היה רגע נפלא.

    חוצמזה:
    אמכבר תופים בגיל מאוחר- התחלתי ללמוד תופים בגיל 19, וזה היה הרבה פחות מסובך משחשבתי על אף שלא נרשם בסביבתי הקרובה אף שמץ קואורדינציה מזה שנים.
    באיזשהו שלב המורה שלי ביקש שאכין קלטת עם שירים שאני רוצה לתופף, ואחד האהובים עלי שם היה "איך שניצחת" של האחים פורטיס. יופי של תופים שם.

    וגם- חסר לי הקרדיט למשורר הנפלא דוד פוגל על המילים של "בלילות הסתיו".

  54. צודקת,דויד פוגל על הטקסט של בלילות הסתיו. אבל תגידי, ידעת שציפי ליבני גם לומדת תופים? רגע אחד, לך קוראים ציפי! המממ…

  55. מאת ציפי:

    ה-M אחרי השם שלי במייל סטאנדז פור "משרד החוץ".
    עזוב, אנ'לוטובה בזהויות וירטואליות מומצאות, ציפי לבני מבוגרת ממני בכעשרים שנה ושלל משרות נחשבות, אבל מגניב לדעת שהיא גם מתופפת.
    יעל כהן, אגב מתופפות, אחראית גם על שלל אלמנטים מוזיקליים מוצלחים של המכשפות, אבל אני צריכה לחשוב באופן קצת יותר ספציפי על כאלה.

  56. מאת mootchy:

    כניסת ריפ הבאס בשיר "האמנם עוד יבואו ימים.." (לא זוכר את השם, הדיסק לא מולי..) רגע לפני שחוה מתחילה לשיר את השיר הקסום והמרגש יש כניסה של הבאס שמכין את הקרקע לקול מהדהים כל כך.. (אח, איפה עוד יש זמרות כאלו!)

  57. מאת mootchy:

    כניסת ריפ הבאס בשיר "האמנם עוד יבואו ימים.." (לא זוכר את השם, הדיסק לא מולי..) רגע לפני שחוה מתחילה לשיר את השיר הקסום והמרגש יש כניסה של הבאס שמכין את הקרקע לקול מהדהים כל כך.. (אח, איפה עוד יש זמרות כאלו!)

  58. מאת נדב נדב:

    בעיקרון נדמה לי שהצלחת להזכיר את כל הגדולים, ודרך אגב, גם את ירוסלב הזכרת,אם אני לא טועה, אז זה הוא שמנגן את הסולו ליריקון בשיר ללא שם. (מוזר תמיד הייתי בטוח שזו מקלדת דיגיטלית, מה ההבדל בין זה לבין מלודיקה?). מה עוד – יש את אולארצ'יק – שאותו הצלחת כמעט להשמית (לולא כוורת בסוף) ויש לו את השיר כל הליל אני בגנך, שהוא גם במשקל מגניב של 5 וגם מלא סאונדים מצחיקים של שנות ה-80 ודיסוננסים לרוב, והמלודיה הקצת ערבית. וגם העיבוד פסנתר בגבר הולך לאיבוד של שלמה ארצי, אולי העיבוד פסנתר המרשים ביותר בשיר ישראלי. אני מסכים איתך לגמרי לגבי "הפעם הראשונה" אלבום מופת, נמצא אצלי תמיד ליד המערכת ואף פעם לא מגיע למדף. עוד שניים שנמצאים לידו – "באופן קבוע וחד פעמי" – יהודית ויוני. מדהים. ו"מצב רוח" – שהוא האלבום הראשון של שם טוב לוי, שממש ממש כדאי לך לשמוע במידה ואתה לא מכיר. ואם זה בתקליט אז אפילו עדיף, כי אז אין שם את דון קישוט (שלא אמור להיות שם) וגם השירים מסודרים אחרת. תיקון טעות בנוגע לשיר עם החרוז המטומטם של כוורת: אז ככה, השיר עם החרוז המטומטם של כוורת הוא כמובן שיר מלחים, והחרוז הוא: "אז קראתי לניקו וניקו הטבח/ושלושתינו עמדנו עשינו כמו תותח/שודדים שמעו ומיד ברחו/כי חשבו שזה תותח🙂 בהערצה, נדב.

  59. מאת מעוז:

    בסיפורים מהקופסא אין מתופף – כל האלבום זה מכונת תופים שתוכנתה ע"י… שכחתי

  60. מאת יעל המקורית:

    כמעט כל האלבום מבוסס על מכונות תופים, מאחר ופורטיס וסחרוף חשבו שמדובר בפרויקט צדדי קצר מועד, ולא טרחו לגבש הרכב מוזיקלי של ממש. בנוסף, בחלק מהשירים הוסיפו כלי הקשה שניגן יובל שפריר. בשיר אחד, חתול מפלצת, ביקר ז'אן ז'אק גולדברג באולפן, והחליט לתופף – מאחר ולא היתה מערכת תופים בנמצא, השתמש בכסא.
    את התכנות עשה כמדומני יוסי לדרמן, שבתו הקטנה היא זו ששרה את הפזמון ב"בבוקר של קטיפה".

    בהופעות של "סיפורים" שהגיעו אחר כך, ז'אן ז'אק היה המתופף.

  61. מאת עידן אלתרמן:

    וואלה תודה על התיקון בקשר לסיפורים מהקופסא. אעדכן. ונדבנדב, באמת שכחתי את אולארצ'יק ואם הייתי צריך לבחור אחד הייתי בוחר את מעבר התופים של אשר פדי בפזמון של "בעינייך" (אחרי כשאלון שר הנה השמש שלך עולה).

  62. מאת מוג:

    רשימה מופלאה.

    אם בשלמה יידוב ושם טוב לוי עסקינן כדאי להזכיר את "שיר אהבה" שהלחין שלמה למילותיו של גפן.
    שיר שמזכיר קצת את "שיר בין ערביים" עם החליל של שט"ל, אבל לא מושמע רבות.
    הלחן טוב פי אלף מהלחן המושמע יותר של "כשניקו תתחילדבר".

    ואם אפשר להוסיף – אז הפתיח של "מרי לו" ושל "כוכבים בדו" עם הסינטיסייזר של צביקה פיק.

    קטעי המעבר ב"כבשים" של קורין אלאל – מכשף ונהדר.

    השילוב בין נגינת הבאס והחליל ב"סולוויג" של חוה אלברשטיין (לחן מופלא של דפנה אילת).

    חן חן על האזכור של "יום מסה" אחד השירים המופלאים ביותר שזומרו כאן.
    בכלל, כל לחן ועיבוד של מתי שווה האזנות נוספות כדי למצות את כל הדקויות.
    למשל החליל ב"כלבלב הו בידיבמבם" או התופים בפזמון של "מי ישיר" ועוד ועוד.
    ואסיים בשילוב המופלא בין הגיטרות לאקורדיון ב"החולמים אחר השמש" של הפרברים. ביצוע מושלם.

  63. מאת סאביבית:

    הסקסופון ב"לשיר איתך" – בועז שרעבי ושושנה דמארי.

  64. מיקי שביב מנגן בהופעה של אריק ושלום בשיר כמה טוב שבאת הביתה
    אלונה טוראל שמביאה ברודס המדהים בקיצור כולנו יודעים שלא חסר.

  65. מאת אסף:

    אני סתם מסוגל לשמוע את "בלילה" של קפלטר ויעל לוי בערך שבעים פעם רצוף ולהנות מעיבוד בראס מופתי ללא הפסקת נשימה שלא נותן לך אוויר לנשימה!

  66. מאת גלי:

    1. ההקדמה של החליל ב"אלעד ירד אל הירדן" בביצוע להקת פיקוד דרום בעיבוד המעולה של בני נגרי.

    2. כניסת התופים במילה "חלה" ב"שיר שבת" של שלונסקי ורוזנבלום (בביצוע מוטי פליישר והג'מבו) .

    3. פתיחת החליל ב"עברית קשה שפה" של רבקה מיכאלי ויוסי בנאי.

    4. מילוי הפסנתר במקום מילים אחרי "ברבורה לבנה" (לעומת הבתים האחרים) ב"אגדה יפנית" בביצוע של זילבר.

    5. אנחות החצוצרות בין פראזה לפראזה ב"שלום כיתה א'" בביצוע תיקי דיין, בעיבוד המזהיר של מתי כספי.

    6. הפתיחה הג'אזית ב"שלומית בונה סוכה" בביצוע אילנה רובינא והדודאים – עיבוד של מתי כספי.

    7. מעבר האקורדיון והחליל ב"יוסי ילד שלי מוצלח" של התרנגולים (לחן סשה, עיבוד נעמי פולני).

    8. הפתיחה כולה ובייחוד השריקה בתחילת "הטיול" מתוך "זרעים של מסטיק" (נחצ'ה).

    9. הקטע שבין "ב" ל-"מו" ובין "של" ל-"י"(דידנו) (ומקבילותיהם בשאר הבתים) ב"לא אבקש את ידך" של יוסי בנאי (עיבוד סטו הכהן)

    10. ב"שיר הסיום" מתוך "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" יש מעבר חצוצרות משגע, בסטייל רנסאנסי כזה (עיבוד אריה לבנון).

  67. מאת אסף:

    ב"שיקאגו" המופתי שלו (בביצוע הראשון כמובן) אני אוהב את התפרצות כלי המיתר בהתחלה מחוץ לקצב, לפעימה אחת שמבשרת על בוא הדבר האמיתי.
    בכלל שיר מרהיב…

  68. מאת ערן לוי:

    עידן, דיברת על ליין בס- אז הליין בס הראשון שעולה לי לראש בשירים ישראלים הוא של החברים של נטשה אקוסטי "בדקה אחת שפוייה" מדהים..עוד ליין בס מדהים!!בשיר של אסף אמדורסק "הדוד שמחה" מהאלבום הרשאון שלו- אגב,ביררתי מי מנגן שם בס ולא התפלאתי כשראיתי את השם של חיים לרוז.
    בהצלחה עם הבלוג- רעיון אדיר!!

  69. מאת נועהד:

    * המעבר והמודולציה ב"נמה יפו" (לפני "עמלה העיר ודי לה") – גם בביצוע של מזי ויוני, וגם בזה עם האקורדיאון, עם גידי, מוני ובראבא.
    * הפעמונים ב"סוף לסיפור" של יהודית בהופעה עם הפילהרמונית. לא הדיסק האהוב עלי של יהודית, אבל זה רגע מלא עוצמה.
    * המוסיקה שברקע של "בקצה רמת גן יש מקום מיוחד" מתוך "הכבש ה-16".
    * ואם בכבשים עסקינן – השריקה של יוני ב"לילה טוב".
    * הפאוזה אחרי "אלוהים, אלוהים, אלוהים" ב"מה אברך. הרבה פעמים לשתיקות יש כוח יותר גדול מלצלילים.
    * ואם יורשה לי להתחנף – "גם אםאם יהיו לך"-"גם אםאם יהיו לך" (טרצה למעלה) ב"יאללה ביי" של אריאל הורוביץ.

  70. מאת נדב:

    בכל דיסק שלו (ומזמן לא היה אחד כזה חדש) הוא משחק בצורה מופלאה עם השפה העברית מצד אחד, ועם המוסיקה מהצד השני. דוגמא אחת: סיאנס – מתוך פנים ושמות.

    חוזצמה – נהנה מכל רגע לקרוא את הבלוג.

  71. מאת אמיר:

    קודם כל סחתיין על הפוסט המשובח

    הנה כמה דברים שבאים לי לראש –

    יובל בנאי וברי סחרוף – דמיון חופשי, 1:20:
    בדיוק אחרי הפזמון הראשון, עוצרים לשניה לקחת אויר ואז ברי נכנס

    זוהר ארגוב – נכון להיום, 0:02:
    הסולו שפותח את השיר

    להקה צבאית כלשהי – האיש מן הבקעה,2:57 :
    הקטע שבו הזמרת עולה לשמים עם "ענה לייייייי"
    והתשובה העצובה שמגיעה מיד "רות סוף"

    השלושרים – לו הייתי פירט:
    הגיטרות שפותחות את השיר

    הסאונדים המדהימים של הג'ינג'יות ב"L.A.", "ג'ינג'יות" ו "ביפ"

    אושיק לוי – "זההההה מכבר"
    מצמרר

    הסיום המרהיב של "השיר מהגן" של כנסיית השכל ושל "דבר אליי" של אלג'יר

    הגיטרה המנסרת ב"אחלום לנצח" של ד"ר קספר

    המעברים הקטנים של הגיטרה ב"לא יכולתי לעשות כלום"

    הגיטרות החמות שפותחות את "נהדרת" של יציאת חירום

    ולסיום – כבר אמרו את זה פה אבל הפריטות המרטיטות (1:59) ב"מה אביא" של אהוד בנאי

  72. מאת אורי:

    באלי אתה של שלמה גרוניך
    אחלה בלוג! הוספתי למועדפים

  73. מאת דרורית:

    בהרחק בלילה, ששר אריק אינשטיין

  74. מאת דרורית:

    קטע הנגינה באקורדיון של בראבא ב
    "נמה יפו נמה"
    מתוך "מופע חד פעמי"
    בדיסק של גידי גוב "שירים שהתפזרו"

  75. מאת ליאת:

    אמנם קצת באיחור גיליתי את האתר, אבל אחרי שקראתי את הפוסטים המדהימים לא יכולתי שלא להוסיף משהו משלי. כל הכבוד עידן!

    הגיטרה של מיקי גבריאלוב בשיר של אריק אינשטיין – "אני אוהב אותך היום", מתוך האלבום "סע לאט", כל פעם מרטיטה לי את הלב מחדש.

  76. מאת עופר הירשפלד:

    הפרטלס באס של גילי סמטנה ב"שקיעתה של הזריחה" – פורטיסחרוף 1988

    הבאס המוכפל של ג'נגו ב"מדוע לא באת" – ירמי קפלן 1994

    הבאס של שלום גד ב"מסע אל תוך גוף האדם" – פונץ' 2002

    הFאנק באס של אסף אמדורסקי ב"אהבה חדשה" – אסף אמדורסקי 1995

    הקונטרבס של אלי מגן ב"לזכור" של ורד קלפטר ומירון איזקסון 2004

  77. מאת אופיר דינר:

    קובי פרץ

  78. מאת אני:

    תמיד נחמד כשמישהו אוהב דברים שאני אוהבת – למשל "ביום מסה" שהמילים שלו נהדרות בעיני(שחללו בלוי, שעפרו קלוי) וגם אני נורא אוהבת את הלחן שלו ואת החליל ב"הנה הנה הנה". עוד דבר שאני מאוד אוהבת – את ליווי הפסנתר ב"זה קורה" של אריק לביא. מישהו יודע מי הנגן/ת ומי כתב את הליווי?

  79. מאת מריה:

    מעבר הפסנתר ב"זה כל מה שיש" יוני רכטר

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: