ורוד, עם קורט תכלת.


 את הידיעה על מותו של עלי מוהר קיבלתי בסמס ביום חמישי בערב, כשהייתי בהופעה חגיגית של ערן צור וחברים, בדיוק בשיר "ערב ב' כסלו "(שיר אובדן). הכרתי את עלי, והיה לי כבוד ועונג לשתף איתו פעולה. יוני רכטר ועלי ארחו את אבי גרייניק ואותי בהופעה משותפת שלהם בצוותא.היה כל כך כיף,ו הכימיה בין שני הזוגות קסמה לכולם שהוחלט לקחת תאריכים נוספים של הסיבוב הזה.  ואכן, כל סופרלטיב שנאמר בימים האחרונים על אופיו ומזגו של עלי מוצדק. איש נפלא. והחיבור של יוני רכטר ושלו, אמנותית ואישית, היה מעורר השראה.

כל אחד מהצמדים שר בהופעה שירים של הצמד השני. יוני ועלי שרו את "ימים של שקט" (שגרייניק הלחין) והם ביצעו כמה שירי שטות שאהבו עוד מ"פלטפוס". בחיי, לראות את האיש שהלחין את עטור מצחך שם על עצמו פאה שחורה ושר שיר במבטא של שורוק זה אושר די גדול.
גרייניק ואני בחרנו, כל אחד, שיר של עלי ויוני לשיר סולו. אבי בחר את שטח ההפקר. אני מיד הסתערתי על "אם יוולד לי ילד". היה לי סוד קטן באותה תקופה כשעבדנו על המופע—אשתי הייתה בהריון בחודש הראשון. כיוון שבשלב מוקדם זה של ההריון נהוג לא לספר לאיש ,הסתרתי מהם את הסיבה האמיתית שזינקתי על השיר הזה דווקא (אם כי גרייניק,בדיעבד,כשסיפרתי לו על ההריון כעבור חודשיים אמר שמיד ידע  כבר בחזרות  ע"פי הדרך שבה אמרתי שזה השיר שאני רוצה לשיר..)

הנה הטקסט. ותיכף ארחיב.
 

אם יוולד לי ילד
ורוד עם קורט תכלת
זה יהיה מפנה חשוב
ולדעתי גם רב תועלת.
הו ילד, הו ילד
אתה תפתח בי דלת
לחדרים שנסגרו מזמן
וזה נעים לי,
וזה מתאים לי,
איזה ילד – לא גדול מדי.

אם יוולד לי ילד
אביגדור, או קוהלת,
אני אסביר לו ת'הבדל
בין סתם יונה ובין צוצלת.
הו ילד, הו ילד,
אני חושב עליך
וכבר עולה בי אמהות גברית

וזה נעים לי,
וזה מתאים לי,
איזה ילד – לא גדול מדי.
והוא צוחק לי,
הוא שורק לי,
ובוכה לי

ואני כבר יודע
שכשאהיה בן מאה
הוא כבר לא יהיה
כל כך קטן
אם נרצה נלך גם לסרט
ואם לא – אז לא,
ואני ארצה לספר
איך הייתי בגילו.

וגם בכדורגל
תהיה לו יד ורגל
הוא עוד יגיע לנבחרת
או שלפחות לסגל
קדימה! להבא
אתה תלמד מאבא
איך לעצור כדור מן האויר!
אני קורא לו –
הוא לא עונה לי
איזה ילד,
ילד קצת חצוף.

וזה נעים לי,
זה מתאים לי –
הוא שורק לי
לא קטן מדי,
לא גדול מדי,
ילד די נחמד.
 

לכאורה, זה טקסט די קליל יחסית ליצירות העמוקות יותר של עלי (גם מבחינת הלחן של יוני). אבל יש בשיר הפשוט הזה כנות כובשת של גבר שמפלל לילד. (אגב,לעלי יש בת בשם שרון מנישואיו הראשונים). אדם שכותב משפט כל-כך נפלא כמו "אני חושב עליך—וכבר עולה בי אמהות גברית" הוא אדם כלבבי. הרגעים הקטנים בשיר בהם הוא מפנטז איך ילמד את בנו לעצור כדור, וילמד אותו להבחין בין סוגי ציפורים, כמו גם חוסר ההתייפפות והידיעה שהילד מתחצף לאבא לפעמים—…פשוט מקסים בעיני.

המשפט שהכי סיקרן אותי היה "ורוד,עם קורט תכלת". קודם כל, אמרתי לעלי, גם לאחר הרבה האזנות לביצוע המקורי של גידי גוב לא הבנתי מה פשר "ורוד ימכור את תכלת". " ג'ויין דה קלאב " ,עלי אמר, "כולם שואלים אותי מה הכוונה ב– ורוד ימכור את תכלת. אז תעשה טובה, כשאתה מבצע את השיר תקפיד לעשות הפרדה בין המילים שיבינו.." והוא הוסיף " והכוונה כמובן אליי . אני ורדרד עם עיניים תכולות" .

ביום ראשון בבוקר היה איור צבעוני של עלי על שער "גלריה" של עיתון הארץ ומיד נזכרתי במשפט ההוא.
 
ואילו היום ,לאחר שאני כבר אבא , הייתי כנראה בוחר לשיר שיר אחר של עלי, אחד היפים ביותר שנכתבו בעברית על חדוות ההורות–  השיר "כל עוד" (מתוך האלבום המשותף שלו ושל יוני – "מחשבות ואפשרויות"). ושימו לב, השיר הזה באיזה שהוא מקום הוא ההמשך הישיר של "אם יוולד לי ילד": 

ילד הולך ברחוב
בבוקר בהיר של תשרי
אל בית הספר שוב יוצאים הילדים
גבר הולך אחריו
משגיח, רואה – לא – נראה
ורק אחר כך הוא עומד שם ורואה

איך עוד שנה פה נפתחת
כמו כל שנה, בסתיו,
איך בן הולך לו לבד
ואב בעקבותיו

גבר רואה בחשאי
איך בנו נכנס לכיתה
גבר עומד כמו ילד שנשאר בחוץ
וכבר שרים שם בפנים
שיר של שנה חדשה
הו איך הכל מתחיל פה שוב מהתחלה –

שוב הם שרים על הגשם
שוב הם שרים על סתיו
ועל הלוח עולות שוב אותיות הכתב
(א.ב.ג.ד.ה.ו.ז.ח.ט.י.כ.ל.מ.נ.ס.ע.פ.צ.ק.ר.ש.ת.)

גבר באמצע הבוקר
גבר בלב חייו
על יד גדר של בית ספר לבדו ניצב
והוא זוכר שאביו
פעם הלך אחריו
הוא מנסה לשמוע את קול צעדיו

אך הילדים עוד שרים
שיר על יורה וחצב,
וגם שפתיו של גבר לוחשות עכשיו:
גם אם אלך בגיא צלמוות
הן לא אירא,
גם אם אפול פתאום
יאמר לבי שירה

כל עוד עולה הבוקר
כל עוד נכתב הלוח
כל עוד הולך לו בן
ואב בעקבותיו
כל עוד שרים הילדים
על שנה חדשה
כל עוד מתחיל פה שוב מהתחלה

כל עוד הים מתעורר
כל עוד הרוח עולה
כל עוד על שחור הלוח
תתנוסס מילה

המחזוריות שבשיר– גבר שמלווה את בנו לכתה ונזכר איך אביו ליווה אותו פעם, היא תימה שמעסיקה ומרגשת אותי כבר שנים, והיא כמובן העמיקה עם היותי אבא.

וישנו רגע אחד מסוים בשיר,לקראת סופו, לפני הפזמון הגוספלי המרגש בסוף, בו האב שר "גם אם אלך בגיא צלמוות הן לא אירא\ גם אם אפול פתאום יאמר ליבי שירה" . השילוב של הטקסט והלחן כל-כך סוחף ומרומם בעוצמה שלו, והוא מקבל משמעות חדשה ומצמררת עם מותו של עלי.

אגב, בסוף נולדה לי בת, לא בן, והיא ורודה עם קורט תכלת.

 והיא אכן פתחה לי דלת לחדרים שנסגרו מזמן.
 

אודות עידן אלתרמן
שחקן וקומיקאי

29 Responses to ורוד, עם קורט תכלת.

  1. מאת איילת:

    והנסיון מעיד שכל כך תתחבר ותתרגל לבנות ושמלות וצמות וסיכות, עד כדי שבעתיד כשיספרו לך שעומד להיוולד לך בן, תשכח כל מה שאי פעם ידעת על כדורגל של בנים והשתנה בעמידה…

  2. מאת חנן כהן:

    כי בהרבה מקרים ההריון מפסיק בשלבים הראשונים שלו. ואז אם מספרים כל העניין הופך טרגדיה קטנה למרות שכיחות התופעה. לכן לא מספרים עד סוף החודש השלישי.

  3. מאת אורן:

    תסמס מילה.

    זה מה שילדים עושים היום בשיעור. סמס.

  4. מאת ימימה:

    זה אחד השירים שכל הזמן התנגנו לי בראש מאז יום חמישי. בשבת הלכתי עם בתי ברחוב ואמרתי לה, אבישג, הנה צוצלת, כשעברנו ליד שתי צוצלות, ונזכרתי שוב.

  5. מאת ליה:

    חדרים נעולים וגם חדרים שלא ידענו כלל על קיומם. נסתרים. כשהם נפתחים הם מציפים את כל הגוף באושר שלא ניתן להסביר אותו במילים.

  6. מאת כרמל:

    ברוך הבא לאתר!

  7. מאת דבורה:

    כתיבה של חן וכנות , קריא חכם ורגיש .
    תודה .

  8. מאת ניצן:

    קצת עקצץ לי בלב.
    אף פעם לא הצלחתי להבין
    איך אפשר להתגעגע למישהו שלא הכרת.
    במיוחד משוררים.

  9. מאת legal alien:

    רציתי לומר כבר בפוסט הפתיחה – ברוך הבא. רשימת המכולת שם הבטיחה רבות, והפוסט הנהדר הזה מתחיל לפרוע את השטרות. הספד הולם לאיש יקר ומוכשר.

  10. מאת מעין:

    לפני כשנה, כשהייתי חיילת מתוסכלת לפני סגירת שבת נוספת בבסיס, חיפשתי דיסקים שינעימו את שהותי בין שמירה לשמירה. מצאתי את 'העיקר זה הרומנטיקה'.
    שלא כהרגלי, לא התנפלתי על חוברת המלים ושאבתי אותן אחת אחת; משום מה, העדפתי לקלף את הדיסק דרך ההקשבה בלבד. כך יצא שאיכשהו פספסתי את העובדה שעלי כתב גם את "אם יוולד לי ילד" – על אף שחזרתי אל השיר הזה שוב ושוב. ומתי הבנתי שאפילו לא ידעתי מי אמון על כתיבת השיר? נכון. רק עכשיו.
    למדתי משהו חשוב היום.

  11. מאת יעל:

    איזה כיף לבת שלך.

  12. מאת איתי:

    ולא משנה כמה יספידו, המילים אינן מספיקות.

  13. מאת קוואמי:

    קרעת אותי מבפנים.

  14. מאת דרורית:

    מאוד מרגש.
    אוהבת את בלוגך.

  15. מאת גילי:

    ברוך בואך לשכונה!

  16. מאת מודי גלאון:

    קודם כל עידן תדע לך שאני חושב שאתה שחקן טוב ואהבתי את התוכנית שלך " עושים צחוק
    האמת שיש לי את הדיסק אוסף של יוני רכטר והוא איכשהוא קשור למשפחה שלי ואני זוכר שהייתי ילד השיר שהכי אהבתי היה " עוגן הרם. שיוני ועלי כתבו ביחד ואני מאז שעלי נפטר אני מאזין ללא הפסקה לדיסקים ועצוב שאין כבר את הדור של פעם כמו נעמי שמר עוזי חיטמן יוסי בנאי ואהוד מנור
    דור עם תרבות שלצערי כמעט שלא קיים היום

  17. מאת יוסי:

    פשוט יפהפה וזה יפה כמה שזה פשוט.
    כמו השירים של עלי וכמו עלי עצמו, הפשטות והישירות שבדברייך נוגעים ללב – ממש אהבתי.

  18. מאת תמר:

    כל פעם מחדש, כשיוצא לי לקרוא הספדים על עלי מוהר, נצבט לי הלב כל פעם מחדש.
    וזה נחמד כל כך לראות, שיש עוד מישהו מלבדי שאוהב כל כך את "כל עוד" (למרות שלדעתי, זה מן המשך ל"שיעור מולדת" של עלי)

    הוצאת לא מעט מילים מהפה שלי. עלי מוהר היה (ולצערי הרב, צריך לומר כעת היה) אחד מהיוצרים האהובים ביותר עליי.
    [וההופעות שלך ושל גרייניק יחד עם עלי ויוני, היו בין ההופעות הטובות של הצמד הזה.. :)]

    כל כך עצוב כשאנשים כאלה פשוט הולכים.

  19. מאת אריאנה מלמד (באמת):

    עידן – אנא כתוב יותר. כל כך יפה כתבת על עלי.

  20. מאת אריאנה מלמד (באמת):

    עידן – אנא כתוב יותר. כל כך יפה כתבת על עלי.

  21. מאת יפעת:

    אחרי שניגשתי אליך בפאב ברחוב הארבעה לא מזמן וסיפרתי לך שנשביתי בקסמך עוד בנעורי ורד'לה בבית רוטשילד היה ברור שאגיע גם לכאן.
    הכתיבה שלך מעוררת בי זכרונות ילדות.וזה נעים.

  22. כל כך מרגש… איזו אבדה ענקית ובלתי נתפסת😦

  23. מאת סיגליק:

    תודה על הכתיבה המרגשת. אתה כל כך מקסים ורגיש וחכם ומצחיק. כבר אמרתי לבעלי לפני שנים שאם לא היינו נשואים ואתה נשוי כבר שנים, הייתי מנסה להתחיל אתך. אבל באמת- תודה על הרשימה המרגשת, ואשמח להגיע לנקודת ציון קבועה באינטרנט לחפש עוד ועוד. בהצלחה.

  24. מאת טליק:

    בדיוק סיפרתי לכמה חברים השבוע איך שהשיר "כל עוד" קרע אותי לחתיכות כשהבן שלי נכנס לכיתה א'. פשוט קרע אותי לחתיכות.

  25. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    בעקבות השיר "אם יוולד לי ילד" אני הלכתי לברר איך נראית צוצלת כדי ללמד זאת את בתי שרק נולדה.

    מסתבר שצוצלות הן היונים החומות הקטנות
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%95%D7%A6%D7%9C%D7%AA

  26. מאת ד', אות בדויה:

    גורם לי לדמוע כל פעם שאני שומעת אותו, לא משנה כמה פעמים זה יוצא, גם ברצף.
    שיר מדהים בביצוע מרגש

  27. מאת בועז כהן:

    "גבר באמצע הבוקר
    גבר בלב חייו
    על יד גדר של בית ספר לבדו ניצב
    והוא זוכר שאביו
    פעם הלך אחריו
    הוא מנסה לשמוע את קול צעדיו…"

    בעיני זו אחת הפסקאות המרגשות ביותר שנכתבו אי פעם בעברית, בשיר כלשהו…אני יכול לבכות כשאני שומע את יוני רכטר שר את זה. אני דומע גם כשאני קורא את זה. כשליויתי את בתי הקטנה, שירה, לבית הספר, רק לפני 3 חודשים, ביום הראשון שלה בבית הספר – זה מה שהתנגן לי בראש. שוב ושוב. ושוב

    עצוב.

  28. פינגבאק: tjpvnyah

  29. מאת ניל:

    עידן אתה ממש הצלחת לרגש אותי.. ואהבתי את הקטע ההומוריסטי בסוף…חח

    עלי מוהר היה ויהיה תמיד כאחד הגדולים במוסיקה הישראלית..

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: